צילומים:
עזרא לוי
ענת קון-אמן
שירה פוגשת אביב התחלות חדשות
ביום חמישי ה1 למאי התקיים בגג של תיאטרון אלהמברה ביפו, השייך למרכז הישראלי לסיינטולוגיה אירוע שירה רב משתתפים ומעניין מטעם אתר הספרות בכיוון הרוח.
באירוע שבו נכחו 70 איש, והונחה על ידי מיכל יערה כרמי וקרן דור הופיעו וקראו משיריהם המשוררים והמשוררות: אמיר אור, אשר רייך, שחר מריו מרדכי, אורה עשאהל, חלי אברהם איתן, אביחי קמחי, דוד ברבי, דנה שוכמכר, שמעון מרמלשטיין, צדוק עלון, מרדכי שרי, חוה חן, אביבה גולן, עמית פז.
השחקן ובמאי התיאטרון עמית מאוטנר הופיע בקטע מרתק של ספוקן וורד.
הזמרים שחר כהן, ליאת גוריש, איתמר הולין, יעקב לב שמח ליוו את הערב בהופעה מוזיקלית איכותית ומעניינת ביותר.
דובר המרכז הישראלי לסיינטולוגיה ספי פישלר אמר בין השאר את הדברים הבאים:" ״כמעט כל אומן מתפקע מצחוק לנוכח הגמגומים והמלמולים של האסכולות המפולגות השונות של ריפוי הנפש כשהן מתמודדות עם אסתטיקה. כמה מהן מעזות להניח שהן יכולות לשפוט את מצבו הנפשי של הסופר על ידי סקירת היצירות שלו. זה פחות או יותר בסדר גודל של חילזון שמביע את דעתו על הפרתנון על-ידי זחילה בין התבליטים שלו. כהמחשה, כל מלחין או סופר מוכשר יכול לכתוב בצורות אסתטיות רבות ויכול להתקרב, ביצירתו, לכל רמה בסולם הטונים (סולם הרגשות).
שום אומן שמנסה לפרש את החיים אינו ראוי להיקרא אומן אלא אם כן הוא מסוגל להביט בהם גם באפתיה וגם בהתעלות הרוח, כמעט בו בזמנית. משורר טוב יכול לכתוב בעליצות שיר מבעית מספיק כדי לגרום לאנשים חזקים להתכווץ בפחד, או שהוא יכול לכתוב שרים שמחים מספיק כדי לגרום לבוכים לצחוק. כל מלחין מוכשר יכול לכתוב מוזיקה שתהיה סמויה מספיק כדי לגרום לסדיסט להתפתל בעונג או גלויה מספיק כדי לשמח את האנשים הדגולים. האומן עובד עם חיים ועם עולמות. הוא מסוגל לעסוק בכל רמה של תקשורת. הוא מסוגל ליצור כל ממשות. הוא יכול לחזק או למנוע כל אהדה.״
״לאומן יש תפקיד גדול מאוד בהגברת הממשות של היום וביצירת הממשות של מחר. הוא פועל במעמד שמקדים את המדע מבחינת הצרכים והדרישות של האדם.״
״מאחר שהאומן עוסק בממשויות עתידיות, הוא תמיד מחפש אחר שיפורים או שינויים במציאות הקיימת. דבר זה הופך את האומן, באופן בלתי נמנע וללא יוצא מן הכלל, למורד נגד הסטטוס-קוו. על-ידי יצירת ממשויות חדשות לעתיד, האומן מבצע מהפכה שקטה מדי יום ביומו.״
( הציטוטים הם מספרו של ל. רון האברד)
