שיר:

המשל על הזקן והצעיר/וילפריד אואן מאנגלית יואב איתמר

 

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיֵּלֶךְ,

וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.

וַיֹּאמֶר יִצְחָק, היחיד, אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו,

הִנֵּה הָאֵשׁ והברזל, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?

וַיַּעֲקֹד אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בחגור ודרגות,

ויבן שם שוחות וחפירות,

וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת-בְּנוֹ.

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם,

וַיֹּאמֶר, אֶל-הַנַּעַר אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ,

וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה: 

ראה! נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו,

אַיִל, הקרב את אייל הגאווה שמולךָ.

 

וסירב הזקן, והעלה את בנו לעולה,

ועימו חצי מבני אירופה כולה.

 

 

THE PARABLE OF THE OLD MAN AND THE YOUNG

So Abram rose, and clave the wood, and went,
And took the fire with him, and a knife.

And as they sojourned both of them together,
Isaac the first-born spake and said, My Father,
Behold the preparations, fire and iron,
But where the lamb, for this burnt-offering?

Then Abram bound the youth with belts and straps,
And builded parapets and trenches there,
And stretched forth the knife to slay his son.

When lo! an Angel called him out of heaven;

Saying, Lay not thy hand upon the lad,
Neither do anything to him, thy son.

Behold! Caught in a thicket by its horns,

A Ram. Offer the Ram of Pride instead.


But the old man would not so, but slew his son,
And half the seed of Europe, one by one.

 

*
וילפרד סולטר אדוארד אוון נולד בשרופשייר, אנגליה. ב- 18 במרץ 1893. אוון גילה עניין באמנות מגיל צעיר, והחל לכתוב שירה מגיל 17. לאחר שלא התקבל לאוניברסיטת לונדון, בילה שנה בתור עוזר כומר בשנת 1911 ואז עבר לצרפת ללמד שם אנגלית עד 1915. הוא החל לגלות עניין במלחמת העולם והתגייס עם קבוצה של אמנים-רובאים בדרגת סגן משנה,

הוא נפצע בקרב בשנת 1917, פונה לבית החולים הצבאי Craiglockhart ליד אדינבורו, לאחר שאובחן עם הלם קרב, בבית החולים פגש משורר פצוע, סיגפריד ששון, אשר שימש לו מורה רוחני, והציג אותו בפני דמויות מוכרות כגון רוברט גרייבס וה. ג'. וולס.

זה היה בשלב זה אואן כתב רבים השירים שלו הכי חשוב, כולל "המנון לנוער המיועד למות" ו- " Dulce et Decorum Est". השירה שלו לעיתים קרובות מתארת בצורה גרפית מאוד את זוועות המלחמה, הנופים הפיזיים אשר מסביבו, וגוף האדם ביחס לנופים האלה. שעומדים בניגוד לשירים הפטריוטיים של המלחמה שנכתב על ידי משוררים קודמים של בריטניה, כגון רופרט ברוק.

אוון חזר אל הגדוד שלו בסקרבורו, ביוני 1918, ובחודש אוגוסט חזר לצרפת. הוא זכה בעיטור הצלב הצבאי על אומץ . הוא נהרג ב-4 בנובמבר של אותה שנה בעת ניסיון להוביל את אנשיו מעבר לתעלת סמבר. הוא היה בן 25 שנים. החדשות הגיעו להוריו ב- 11 בנובמבר, יום שביתת הנשק. שירים של וילפרד אוון הופיע בדצמבר 1920, עם מבוא מאת ששון, והוא הפך לאחד המשוררים הנערצים ביותר של מלחמת העולם.

--




logo בניית אתרים