פרופסור מרים בן-פרץ
מאמר -הקו המחבר: אפקט החממה, פערים חברתיים וחינוך

עיצוב מדינות חינוכית: גישה הוליסטית כמענה לשיניים גלובליים( בעקבות ספרה החדש שיצא לאור בהוצאת מופ"ת בשם זה)

לגלובליזציה שני פנים, המזכירים את האל יאנוס במיתולוגיה הרומאית. מצד אחד, גלובליזציה יכולה לספק יוזמות של התקדמות כלכלית והתפתחות מדעית בקנה מידה רחב, והיא אכן עושה זאת. בתפקיד זה היא משמשת כזרז של שינויים חברתיים מעמיקים. ההתפתחות המהירה של הודו היא דוגמה מצוינת להשפעה נדיבה זו של הגלובליזציה. מצד שני, להתפתחות הכלכלית המהירה נלווים שינויים שליליים מרחיקי לכת ואף מסוכנים לסביבה. יתר על כן, ההשפעה החיובית של השינויים הכלכליים והטכנולוגיים מחריפה את הפער בין "מי שיש לו" ל"מי שאין לו", בין היצרנים לבין הצרכנים, בין ארצות מפותחות למתפתחות.

השינויים המשמעותיים הקשורים בגלובליזציה, אשר להם השלכות חשובות בתחום החינוך, נוגעים לארבעה ממדים. הראשון הוא תנועות האוכלוסין, גלי הגירה המונית וצמיחת חברות רב-עדתיות ורב-תרבותיות. השני קשור למעבר לכלכלה של גלובליזציה, כולל ההשפעה הנלווית לכך על מערכות החינוך. השלישי הוא אופני רכישת ידע שעוברים שינוי מהיר בעקבות פריצת טכנולוגיות תקשורת חדשות. מצד אחד נפתחים אופקים חדשים, ומצד אחר הם מהווים איום על המשך הישרדותן של תרבויות ילידיות ושל קבוצות מיעוטים. ואחרון, לא פחות חשוב, הוא המודעות ההולכת וגוברת לסכנות של שינויים סביבתיים המאיימים על עצם קיומה של האנושות על פני כדור הארץ.

ספרי החדש  "עיצוב מדינות חינוכית: גישה הוליסטית כמענה לשיניים גלובליים",  דן בפרוט במימדי גלובליזציה ובבעיות החינוכיות הקשורות לשינויים גלובליים. בחלק השני של  אני מקשרת את הניתוח של כוחות הגלובליזציה לעולם עיצוב המדיניות החינוכית
.הדגש הוא על  שלושה היבטים מרכזיים של החינוך: תכנית הלימודים, המורים וההוראה בכיתה, והכשרת המורים, ומראה כיצד שלושה תחומי חינוך אלו קשורים זה בזה. בספר מוצג טווח רחב של דוגמאות, רבות מהן לקוחות ממחקריה האמפיריים בתחום תכנון ויישום של תכניות לימודים, מבנים ארגוניים וחברתיים של בית הספר, ותפקידים של המורים ושל מורי מורים.

החלק השלישי של הספר מחבר את המסגרת העיונית של הבנת המדיניות החינוכית בעולם הגלובלי למקרים מעשיים של יישום בנושאים מרכזיים כגון: בחינות הבגרות בישראל, וארגון חדש למערכת הכשרת מורים בישראל.

בסיום הספר מוצעת מסגרת כוללת להבנת עיצוב המדיניות החינוכית בתוך הקשר הגלובליזציה המשתנה במהירות. מסגרת זו מאחדת את שלושת חלקיו הקודמים של הספר. התוצאה היא מערכת של עקרונות לעיצוב המדיניות החינוכית, המתגבשים למספר רעיונות מרכזיים: הבנה מערכתית של החינוך ותפיסה גמישה של יישום המדיניות, המדגישה את ההקשרים החינוכיים המקומיים לעומת אלה האוניברסאליים.

הספר מציג מודל הוליסטי לעיצוב המדיניות החינוכית כמענה לשינויים גלובליים. המודל משלב תרומות שונות של נציגי השינויים הגלובליים ותחומי החינוך וקולות של סוכנים ובעלי עניין נוספים בתהליך המורכב. המודל נועד להוביל להמלצות כלליות הנוגעות לשינויים בתכנית הלימודים, בהוראה ובהכשרת מורים, אך משאיר למינהל המקומי את הכוח להתאים את ההמלצות להקשרים הספציפיים.

מעצבי המדיניות החינוכית, על סף כניסה אל הפרוזדור הבלתי נודע המוביל לשינויים ולמעברים בעולם גלובלי, מסמלים את ההתקדמות מן העבר אל העתיד, מחזון אחד לאחר. תפקידם של אנשי החינוך הוא להיענות לאתגרים אלו על ידי פיתוח המודעות הציבורית לפוטנציאל הרב, כמו גם לסיכונים של הגלובליזציה לאזרחי המאה ה-21.
 

* פרופ' מרים בן-פרץ היא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה. בן-פרץ כיהנה כראש החוג להוראה וכראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה וכן כנשיאת המכללה האקדמית תל-חי. היא עמדה בראש ועדות שמינו שרי חינוך, כגון הוועדה לרפורמה בבחינות הבגרות, הוועדה להכנת תכנית החומש למגזר הערבי והוועדה בנושא הכשרת המורים בישראל. בשנת 1997 קיבלה בן-פרץ אות הוקרה מטעם תחום תכנון לימודים באגודה האמריקנית לחקר החינוך (AERA). בתשס"ו (2006) הוענק לה פרס ישראל בחקר החינוך. ב-2010 הצטרפה בן-פרץ כחברה ל-National Academy of Education (NAEd) בארצות הברית.

 

logo בניית אתרים