הרצל חקק

זֶה לֹא הַזְּמָן, גָּנַח

בִּסְעָרָה אֶל הַמַּלְאָךְ.               

נֶאֱבַק עִם שַׁחַר הַגְּזֵרָה.

נֶחְנַק בְּתוֹךְ הַמָּוֶת הַנּוֹרָא.

רְאֵה אוֹתָהּ, זֶה בִּשְׁבִילָהּ.

אַל תִּשְׁבֹּר לִי. אֶת הַלֵּב

שֶׁלָהּ.

בּ תוֹךְ

נ שְׁמָתו

צ פּוֹר

י פָה. מְאִירָה. קְרוּעָה.

קִמְעָא

לִפְנֵי

הַדִּמְעָה.

מִתּוֹכו צָרְחָה. הֶמְיַת

הַנֶּפֶשׁ רָאֲתָה

שְׁחוֹרוֹת. יוֹם רְבִיעִי

לְלֹא מְאוֹרוֹת. מְפַרְפֵּר.

וְהוּא חִוֵּר. מִנִּשְׁמָתוֹ

שֶׁנִּשְׁנְקָה. נִיצוֹץ נוֹהֵר,

אַהֲבָה. אֵלֶיהָ

לְחַזְּקָהּ.

לִלְבָבָהּ. בְּטֶרֶם

הַגֶּשֶׁם יִבְקַע.

כְּמוֹ קָם וַיֶּחִי. לְדַקָּה.

אֶצְבְּעוֹת אוֹר. נוֹצֵץ

בְּכַף רַכָּה. לְחַבְּקָהּ.  

קָרֵב אֵלֶיהָ.

נֹגַהּ אֶל לֶחִי.

טִפָּה

לִפְנֵי

הַבֶּכִי