למידה/ לילך גליל

תָּמָר וְזַיִת חַבוּקִים

וַאֲנִי בַּתָּוֶךְ מְעוּרְסֶלֶת

בֵּין אֶרֶץ זְהוּבָה לִשְׁמֵי אֹדֶם.

הַגֶּזַע מַאֲפִיר אִתִּי.

הַשָּׁנִים מִתְבּוֹנְנוֹת בִּי וְשׁוֹתְקוֹת.

הַר נִשָּׂא בֵּין נְקִיקִים וּנְקָרוֹת,

אֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר מִלְּבַד: הַר.

עָלַי לַחֲזֹר אַחֲרָיו כַּהֵד: אֲנִי.