כִּשּׁוּף/ יעקב ברזילי

לוּ הָיוּ לִי כְּנָפַיִם

הָיִיתִי עָף אֵלַיִךְ

כְּצִפּוֹר מִשְׁתּוֹקֶקֶת מַחֲסֶה

אִם הָיוּ לִי גַּלְגַּלִים

הָיִיתִי מִתְגַּלְגֵּל לִקְרָאתֵךְ

מֵעַל לַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת

אִם הָיָה לִי קוֹרְקִינֵט מְמֻנָּע

הָיִיתִי מְשַׁיֵט לְפִתְחֵךְ

כְּרוּחַ בְּסוּפָה

וְאִם הָיוּ לִי רַק קַבָּיִים

הָיִיתִי מְכַשֵּׁף אוֹתָם

כְּסוּסֵי פֶּרֶא דּוֹהֲרִים

לְסֻכַּת אוֹהֲבִים

כְּמוֹ פַּעַם.