משה גנן /כתובת 

דּוֹח עַל אֶפְשָׁרֻיּוֹת: אִם אַבָּא

יִרְצֶה לְבַקֵּר,

לַחֲזֹר

אָנָה יָבוֹא? הַבַּיִת שֶׁל סָבְתָא אֵינֶנּוּ עוֹד, בִּמְקוֹמוֹ

בֵּית מִדּוֹת, עִם אֶלֶף דַּיָּרִים.

בְּוַדַּאי לְשָׁם בָּרִאשׁוֹנָה יָסוּר, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא שָׁם אוֹהֲבָיו –

אוּלַי יָשׁוּב לְוֶולְס, שָׁם הֲקִמֹתִי לוֹ יַד וְשֵׁם? וְשָׁם

גֵּווֹ מוּנָח, מָה טוֹב שֶׁכִּיְחִידָה.

אֶל אִשְׁתּוֹ, אִמִי, יְבַקֵּשׁ לָבוֹא,

לִשְׁכַּב לְיָדָהּ כְּמִיָּמִים,

אַךְ הִיא אֵינֶנָּהּ. אַיֶּהָ? הִיא בַּשָּׁמָיִם,

לְשָׁם עָלְתָה בִּדְמוּת עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר בְּיַחְדָּוִיּוּת עַלִּיזָה

בֵּין שְׂרוּפִים רַבִּים

 מְשֻׁחְרָרִים מִהֲוָיָתָם הָאַרְצִית.

עַתָּה גַּם לָּהּ קֶבֶר, זֵכֶר, בְּבוּדַפֶּסְט – לְפָחוֹת שְׁמָהּ עַל אֶבֶן.

לֹא, דְּמוּתָהּ שֶׁל רוּחַ הַמְּפַזֵּר נִשְׁכָּחוֹת, בְּשָׁמַיִם.

אִם כֵּן, אוּלַי יָבוֹא לְעִיר הֻלַּדְתּוֹ,

לְבֵית הַקְּבָרוֹת בּוֹ כָּאָמוּר הֲקִימוֹתִי לוֹ יָד וָשֵׁם, לְיַד שֵׁם אִמִי,

- שְׁנֵיהֶם רוּחַ, מְפֻזָּרִים בַּתֵּבֵל, עַל הָאֶרֶץ וּבְשָׁמַיִם.

אֵל בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּבוּדַפֶּסְט יָבוֹא, שָׁם יִמְצָא מְקוֹמוֹ לְבַסּוֹף, שָׁם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה

אָבִיו, אִמּוֹ, אָחִיו, אִשְׁתּוֹ וּלְבַסּוֹף, עַל אֶבֶן חָרוּט, גַּם שְׁמוֹ,

           לֹא רַק לְזִכָּרוֹן, אֶלָּא גַּם כִּכְתֹבֶת.