"העיוור" שהפך חיוור-סיפור בלשי-מוקה קריגר

יום אחד התייצבה במשרדו של נפתלי, החוקר הפרטי, אחת מלקוחותיו הותיקות. היא הגיעה לשם ללא כל הודעה מוקדמת או התראה. מסתמכת כל כולה על ההיכרות רבת השנים שלה עם החוקר הפרטי.

הפעם, היא הגיעה עם סיפור מעט מדהים.

"אני חסרת אונים לחלוטין," התמרמרה כרמלה," אחד מקרובי משפחתי, חזר בו מעדותו לגבי צוואתה של אמי לגבי הירושה שלה אליי. והרי זכור לך כי העבירה לרשותי את כל רכושה!"

"אכן, כן," אישר נפתלי.

"אלא שעתה," המשיכה כרמלה," האיש טוען כי חתימתו פסולה, מאחר והוא עיוור מוכר, ובעל תעודת עיוור מוכרת, הרי הוא לדבריו, רומה על ידי."

נפתלי לא התעצל, וכבר למחרת היום ארגן מעקב ליד ביתו של העיוור.

הלה להפתעתו של נפתלי טייל בניחותא עם עגלת ילדים ובה נכדתו הקטנה.

למחרת היום שב נפתלי למקום, כשהוא מצויד הפעם במצלמה ובמכשיר תיעוד.

הוא ניגש "לעיוור" וביקש מעימו שידריך אותו ליעד קרוב מסוים, ולשם כך הראה לו פתק ובו הכתובת של המקום.

העיוור קירב את ראשו לפתק וקרא ללא הרבה קושי את הכתוב תוך שהוא מנחה את נפתלי כיצד להגיע בדיוק ליעדו.

עם הנתונים הללו הגיע נפתלי לכרמלה ומסר לה אותם.

בבית המשפט התבררה התמונה במלואה: העיוור לא היה כלל עיוור אלא מה שמוגדר "כבעל ראיה מוגבלת" ומכאן הבדל שמיים וארץ בין זה לבין עיוור ממש.

בבית המשפט לנוכח נזיפותיה החוזרות ונשנות של השופטת כלפיו, הוא הפך לעיוור לחיוור, והצדק נעשה כדין.