רשימה:
על השיר סף השתיקה אביבה גולן / חגי קמרט
סַף הַשְּׁתִיקָה.
לְאָן דְּרָכֵינוּ
מוֹבִילוֹת,
לֹא מוֹצֵאת
מָקוֹם לִהְיוֹת.
הֲתִשְׁמַע לִבִּי
קוֹרֵא אֵלֶיךָ?
חָצִינוּ אֶת סַף
הַשְּׁתִיקָה.
הִגִּיעַ תּוֹר
הָאַהֲבָה.
רַק מִלָּה
מִמְּךָ.
הכותרת סף השתיקה
הכותרת ,כפי שגם נראה, מתחברת או מתכתבת עם השורה שבשיר " חצינו את סף השתיקה"
סף השתיקה הוא מעין קו האמצע בין השתיקה לפין הרעשים שהיו לפניה ואת סף השתיקה בחיינו הדינמיים הסוערים ,קשה מאוד לחצות, ועל כך השיר מדבר. ואמנם משקל הכובד של השיר הוא אותה שורה אמצעית ששרה את שיר השתיקה שהוא שירו של הלב האוהב כפי שנראה להלן
לאן? לאן זו שאלת החיים. לאן דרכינו פונות; בכל רגע מחיינו, בכל קבלת ההחלטות, בכל הפניות הנה או הנה, זו יכולה להיות שאלה גורלית או שאלת המתווה; להתחיל בדרך חדשה או להמשיך בדרך הישנה. בשל עוצמתה של המילה הייתי ממליץ לבודד אותה כשורה ראשונה או פתיח לשיר. המלה עוצמת בתוכה דרכים, מחשבות רגשות עולם ומלואו .
לאן?
ואז אין צורך "בדרכינו מובילות" כי עוצמת המילה לקורא אומרת כבר הכל לאן הדרך מובילה לאן החיים מובילים לאן הזמן מוליך את האדם וכו,.מה עוד שההמשך עצמו מראה את הכיוון של המילה לאן ( לעבור את סף השתיקה)
אבל זו רק המלצה
ועתה לשיר עצמו
המשוררת שואלת בלשון רבים לאן דרכי כולנו מובילות? זו שאלה כללית לכל אדם ואדם ועכשיו היא עוברת ללשון יחיד ומדברת על עצמה
לא מוצאת מקום להיות, פירושו לא מוצאת את עצמה. להיות זה גם תיאור של מקום פיסי וגם של מקום רוחני. ולפי ההמשך נבין שהכוונה למקום רוחני
הלאה
הֲתִשְׁמַע לִבִּי
קוֹרֵא אֵלֶיךָ?
כאן הייתי מציע לאביבה לכתוב בפורמט כזה ואסביר גם מדוע
הֲתִשְׁמַע
לִבִּי
קוֹרֵא אֵלֶיךָ
בקריאה כזו יש כאן כפל השמעה
א. האני שלי קורא לך לבי להקשיב לי
ב. תשמע אתה האהוב או החבר את לבי שקורא לך.
עצם הא הידיעה במילה הֲתִשְׁמַע מבטאת שאלה ולכן אין צורת בתו של סימן השאלה.
לפי פירוש זה בהתאם לפורמט החדש ישנן פה שתי פניות האחת שאלה ללב של הדוברת אם הוא שומע או חש ברצונה של הדוברת
והפניית תשומת לב האהוב לכך שלב הדוברת קורא אליו או מה שמסתתר מאחורי השורה רוחש אליו מצפה לתשובת אהבה ממנו
כלומר המילה לבי מקבלת כבצורה זו ערך אמביוולנטי - דו ערכי. גם בהתייחס לאני היינו לנפש הדוברת וגם אל האהוב.
והמסר הוא שאותו סף שתיקה שמופיע בכותרת אכן נחצה, כלומר קו הדמדומים בין רעש לשתיקה נחצה, ועכשיו אני ואתה ואזור השקט הדומם, הנקי מכל רעשים ,ורק בו יכולה לשרור ולהתפשט האהבה.
והפואנטה שבסוף
הכדור עכשיו במגרש שלך. אני רוצה רק מילה אחת ממך.
ויפה שהיא "לא מאכילה בכפית", אלא משאירה לנו לנחש איזו מילה היא מצפה
מהאהוב כאשר רגש האהבה נמצא גם במגרש שלו.
זה לא פזמון זה פשוט שיר עם עוצמה, שמבטא רגשות, משאלות לב, ומעלה שאלות של אי וודאות, מקריות של חיים וניסיון להתוות דרך נכונה אל הטוהר אל שלמות האהבה שהיא
לב החיים.
השאלה לאן? כפי שאמרתי בפתיח היא שאלת השאלות של החיים.,
לכן אביבה הייתי מפריד אותה "מדרכינו מובילות" אלא פותח כך
לאן
דרכינו מובילות. ( או בלי דרכינו מובילות . זה יהיה עוצמתי יותר מה עוד שההמשך בפירוש יסביר לקורא מה פירושה של לאון)
פתיחה כזאת של שיר במילה עוצמתית שמעוררת מחשבות כמו לאן? היא מיפה את השיר מיחדת אותו ומושכת את הקורא אל תוך השיר להמשיך ולקורא וזה גם משקלה שבשיר
קרצוץ מבחינת הצורה
הכתיבה של השיר מבחינת הפורמט בטור בעצם מורה אל צורה של דרך גם הדרך מתארכת כמו טור
