שיר:

צירוף מקרים/ אורית קירי 

 

 

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת לְבָנִים

מִצְטוֹפְפִים, מִסְתּוֹדְדִים.

חוֹשֶׁבֶת תּוֹךְ כְּדֵי תְּלִישָׁה:

הַאִם לְטוֹב? הַאִם לְרַע?

הַאִם לְאַכְזָבָה יֵשׁ תַּקָּנָה?

 

עוֹלָם מָלֵא בְּסִימָנִים,

נִרְאִים, סְמוּיִים, מְבַלְבְּלִים,

אֲבָל עוֹד לֹא נִכְתַּב מִלּוֹן,

שֶׁיְּתַרְגֵּם בְּהִגָּיוֹן

מָה שֶׁהַלֵּב מַרְגִּישׁ פִּתְאֹם.

 

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת מְעוּכִים

מִתַּחַת לְרַגְלַי פְּזוּרִים,

פָּרְחוּ וְלִבְלְבוּ יַחְדָּיו,

כְּדֵי לָמוּת בְּטֶרֶם סְתָו.

הַאִם הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא?

 

נִסְתָּר מֵהָעַיִן הַפְּקוּחָה,

גָּלוּי לָרוּחַ הַתַּת - מוּדָע,

דְּרָכִים רַבּוֹת כְּדֵי לְהָבִין,

אֵין בֶּאֱמֶת צֵרוּף מִקְרִים,

כְּמוֹ אֵין מָנוֹס מִלַּעֲמֹד לַדִּין.