מְסִבַּת גאגא/ לילך גליל

אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לְהִצְטַלֵּב בָּרֶוַח שֶׁבֵּין

הַיָרֵךְ הַיְּמָנִית שֶׁלִּי לְבֵין כַּף יָד שְׂמֹאל שֶׁלְּךָ

רֹאשְׁךָ לִפְנֵי בִּרְכִּי, בְּהוֹנוֹתַי, עוֹד רֶגַע

וְתִיגַע, שָׁחוּחַ

אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לְשַׁלֵּב בֵּין רֶגֶל שְׂמֹאל שֶׁלְּךָ

לְבֵין צֶלַע יָמִין שֶׁלִּי, הִנֵּה הֵן נוֹגְעוֹת בַּחֲטָף הָרֶגַע,

לְקוֹל הַפְּעִימָה הַחֲסֵרָה, וְשָׁבִים לַמֶּרְחָק

הַבָּטוּחַ

אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לְהִתְאַהֵב בְּכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו

וְזֶה הַגּוּף. נִיָה בְּנִיָה, בֹּהַק, סוֹמֵךְ, עֲרָפֶל, כֹּבֶד, כֹּחַ וְקִדָּה.

הַפַּעַם לֹא נִטְעֶה, הַמּוּזִיקָה תִּשָּׂא אוֹתָנוּ לְאָן שֶׁהִיא תִּרְצֶה

כִּי לָנוּ אֵין רָצוֹן עוֹד, אֶלָּא גּוּף

וְהוּא אֶחָד. וְהוּא גַּם 

שְׁנַיִם.