שיר:

מלאכה/ צדוק עלון

 

בְּאֶחָד מִשִּׁיטוּטַי בְּפַאֲתֵי שְׁכוּנָה

שֶׁנִּקְלַעְתִּי אֵלֶיהָ בְּטָעוּת

הַזַּבָּן בַּחֲנוּת לְמִמְכַּר דִּבְרֵי מַכֹּלֶת

זִהָה אוֹתִי כְּמִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ כְּזַמָּר.

 

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּזַבָּנוּתוֹ.

הוּא נִפְנָה לְהִסְתַּתֵּר בְּפִנַּת הַחֲנוּת

וּבֵינְתַיִם הַשִּׁיר שֶׁהִתְנַגֵּן בָּרֶקַע הִסְתַּיֵּם

וְהִתְחִיל שִׁיר חָדָשׁ -

 

וְהִנֵּה זֶהוּ הַזַּמָּר הַזַּבָּן

וְקוֹלוֹ חַם

בְּמִדַּת הַחֹם הָאוֹפֶפֶת

אֶת מִי שֶׁחָשׁ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַנָּכוֹן.

 

חָשַׁבְתִּי: הוּא שָׂמֵחַ לְהַעֲנִיק מִטּוּבוֹ

וְאֵין חָפֵץ בִּתְשׁוּרָתוֹ

וּבְלִבִּי חִבַּקְתִּיו וְאָמַרְתִּי לוֹ בְּלִי קוֹל:

בְּעִבְרִית זַבָּן וְזַמָּר הֵן מִלִּים

בְּאוֹתוֹ מִשְׁקָל וּמֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה.