על הסרט הצד השלישי של המטבע/ ראובן שבת

 

הצד השלישי של המטבע, הוא במונחים בני ימינו, סרט עתיק. הוא למעשה סרט תיעודי חשוב, מעניין ומרתק שנוצר ב-1960 על ידי הבמאי, המסאי והאמן הצרפתי כריס מרקר. גם הרקע ליצירתו הוא מרתק: הסרט הוזמן על ידי וים וליה ון ליר (ממייסדי סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים הישראלי), שהזמינו את כריס מרקר ליצור סרט תיעודי על מדינת ישראל.

 

הסרט מציע מבט פואטי, ביקורתי ופילוסופי על מדינת ישראל הצעירה, כ-12 שנים לאחר הקמתה. הישגו הבולט מאוד הוא פרס "דוב הזהב" לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין בשנת 1961.

 

שנתיים לפני שנולדתי, מרקר מראה לי (ולנו) סרט אחר. מורכב מאווירה אחרת, מארץ אחרת, מבליל של צבעי חיים, מוויטאליות חמה ותמימה. ומצד נוסף, אולי הצד השלישי, הוא מראה דרך צילומיו והתיאור בעברית את ימי צעירותה ההססניים של מדינה חדשה. הגיבורים הם כולם בני הארץ דאז – צברים, עולים חדשים. המצלמה נעה בין העושר החם והצבעוני של השווקים והרוכלים, ילדי הערים, צחיחות המסתורין של המדבר, האוניברסיטאות החדשות, משחקי הילדים, אנשים ברחוב. לילות שקטים. ארץ מתעוררת. ארץ נמה את שנתה.

 

מרקר אינו מבקש ליצור סרט הסברה או תיעוד היסטורי שגרתי. במקום זאת, הוא משתמש בסגנון ה"מסה הקולנועית" המאפיין אותו, המשלב קריינות פיוטית, התבוננות חזותית ופרשנות חברתית-תרבותית:

 

המאבק על הזהות: על פי הסרט, המאבק המרכזי של ישראל בשנות ה-60 אינו רק המאבק הפיזי והביטחוני על עצם הקיום, אלא המאבק הפנימי על גיבוש זהותה התרבותית, הרוחנית והערכית.

 

ניגודים בחברה הישראלית: הסרט מציג את המתחים והפערים במדינה הצעירה: בין השממה והקיבוץ הסוציאליסטי לבין העירוניות הגועשת, בין הישן (החסידות, העיר העתיקה, המסורת) לבין ה"ישראלי החדש" והצבר, ובין שאיפות אוטופיות לבין מציאות של שסעים עדתיים וחברתיים.

 

סמלים וזיכרון: מרקר בוחן את משמעות הסמלים הלאומיים, הזיכרון הקולקטיבי של השואה והעלייה, והמגמות הפוליטיות שהחלו להתעצב באותם ימים.

 

המסתורין מאחורי הסרט – מעמדו והיעלמותו: לאורך השנים, מרקר עצמו מנע את הפצתו והקרנתו הסדירה של הסרט. חוקרי קולנוע מעריכים כי הסיבה לכך הייתה פוליטית ואמנותית כאחד – בעקבות השינויים הפוליטיים והחברתיים בישראל בשנים שלאחר מכן (ובפרט לאחר מלחמת ששת הימים), מרקר הרגיש שמסלולה של המדינה התרחק ממה שהוא קיווה לו או חזה בסרטו.

 

אבל מאחורי כל זה מתקבעת אצלנו ההכרה כי הייתה כאן פעם ארץ אחרת – יותר נאיבית, יותר שמחה. פחות אפופה במבוכת שקרים ואובדן.

 

מדובר ביצירת מופת קולנועית תיעודית ממדרגה ראשונה. הסרט חשוב לנו, לכולנו, וכל מי שבן עשרים ומעלה חייב לראותו. אולי צפייה בו תחזיר אותנו לכיוונים החיוביים והטובים שהיו כאן פעם, למרות קשייה המביכים של המציאות בת ימינו.

 

את הסרט ניתן לראות ביוטיוב תחת שמו בעברית – "הצד השלישי של המטבע".

 

בימוי: כריס מרקר 57 דקות