שיר:

שְׂפָתַיִם שיר מאת מארי רוזנבלום

 

הֵן, שְׂפָתַי,

נָשְׁקוּ לוֹ, לְסֵפֶר

הַתּוֹרָה

וְקָפְאוּ.

יָבְשׁוּ.

 

בִּזְעָקָה, עָצַמְתִּי עֵינַי.

אֲנִי?

נָשַׁקְתִּי לָהֶם?

 

בִּטְנִי, כָּל תָּא מִגּוּפִי,

בְּעֵט בִּי.

עֻבְדָּה!

נָשַׁקְתְּ.

.

 

אוּלַי.....

יֵשׁ דְּרָכִים נִסְתָּרוֹת.

לְכִי מִשָּׁם .

 

עוֹצֶמֶת עֵינַי,

רָצָה לִכְבִישׁ 232.....

בְּאֵרִי

כְּפַר עַזָּה....

דָּם... דָּם.... דָּם....יְלָדִים.... צְעָקוֹת.