שיר:

עֵת דּוֹדִים/יעקב  מיכל הכהן

 

עֵת דּוֹדִים יָבֹא, הַשֶּׁמֶשׁ יָזֵר,

עַל מְרוֹמֵי גִבְעָה יַעֲלֶה כַּנָּגֹהַּ;

תָּעִיר הָאַהֲבָה לֵב עָיֵף וְמֵצֵר,

תִּשְׁפֹּךְ עַל פָּנָיו זֹהַר וָגֹהַּ.

עוּרָה, יְדִידִי, לִקְרַאת הָאוֹר,

כִּי הַסְּתָו עָבַר, הַגֶּשֶׁם חָלַף;

קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאֶרֶץ וּמִדְבָּר,

כָּל לֵב אוֹהֵב אֶת יָדוֹ יִשְׁלַף.