צילום: אורי כרמונה

על פסיפס אנושי של מוזיקה וקולנוע עם ראובן מרק  מוזס / ראובן שבת

יוזמה חדשה של המוזיקאי והיוצר הבינלאומי ראובן מרק מוזס (RMM) "פסיפס אנושי – מרתון פסטיבלי של סרטים ומוזיקה" מחברת בין עולם הקולנוע לעולם המוזיקה הקונצרטנטית במטרה ליצור חוויה אמנותית נגישה ומרגשת, שתישאר עם המשתתפים גם אחרי שיצאו מן האולם.

מוזס פנה ליוצרים וקיבל מאות פניות מכל רחבי העולם בהן איראן. הוא בחר בסרטים המעבירים חוויה אנושית ברורה ונוגעת, ללא פוליטיקה או AI.

בין הסרטים הבינלאומיים שנבחרו:
"מוות נוסף"  מכורדיסטן העיראקית, דרמה אישית מאת סמאה אחמד סאלח סיפור אהבה המוביל למשבר משפחתי.
 "כשאתה חושב עליי" יצירה מוזיקלית-קולנועית מאת ניקולאי ברגר  מארצות הברית שנוצרה בעקבות אובדן בתקופת הקורונה;
"קופסת הצעצועים", שיצר נואה קורץ שטיינמן, נער אמריקאי בן 15 הוא סרט מתח העוקב אחר ילד בבית אומנה שהגבול בין דמיונו למציאות סביבו הולך ומיטשטש;
"אהבה ומלחמה" מאת מרקו גוסאלבס גוסאלבס מסלובקיה מתמקד במחיר האנושי שמשלמים חפים מפשע בעת סכסוכים.
לצד ההפקות הבינלאומיות יוקרנו כמה סרטים ישראליים:
"לחלום אותנו מחדש" מאת יוסי וקסמן, יצירת וידאו ארט אישית על אהבה, זיכרון ואובדן בן זוג;
"הטרגדיה של הליידי" מאת דורון נאמן, דרמה על תחרות מקצועית ורגשית בין שתי שחקניות צעירות;
"עצה ידידותית" מאת דינה ספיבק ונוי קרסין, סרט אנימציה על יצירה וחוויה בהשראת שירו מאת צ'רלס בוקובסקי.

בין הסרטים ינגן מוזס קטעים שחיבר לסינטיסייזר ובסון - מוזיקה בהשפעות בארוקיות ותיאטרליות.
שבמרכזם חוויות אנושיות בהם: "מעל העננים", "נדודי שינה", "באפלה", "לולאה", "הירח", "קיץ", "חלום בהקיץ", "חסר מנוחה", "עולם של פנטזיה", "בריחה אל החלל" ועוד

את התוכנית ישלים "חלום", קטע מתוך סרטו של ראובן מרק מוזס בעקבות האופרה שכתב
"גאמא - המשולש המושלם".

ראובן מרק מוזס (RMM) הוא מלחין, מנצח, בסוניסט ויוצר קולנוע ישראלי, הפועל בצומת שבין מוזיקה קלאסית, אלקטרונית, אופרה וקולנוע. הוא למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין. במהלך הקריירה שימש כנגן בתזמורת הקאמרית הקיבוצית, בקאמרטה הישראלית ירושלים ובתזמורת הקאמרית הישראלית, והופיע גם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

כסולן וכמנצח הופיע עם גופים מובילים בישראל ובאירופה, בהם סימפונט רעננה, התזמורת הסימפונית אשדוד ותזמורת London Classical Soloists בלונדון.
יצירתו כוללת מוזיקה קונצרטנטית, אופרה, מוזיקה אלקטרונית, פסקולים לקולנוע ופרויקטים רב-תחומיים. בשנת 2023 יצר את האופרה "Gamma", שהוצגה בתיאטרון תמונע ובגליל, ממנה התפתחו גם סרט קולנוע ואלבומים מוזיקליים.
סרטיו הוצגו וזכו להכרה בפסטיבלים בינלאומיים, בהם Berlin Shorts Award ופסטיבלי Lift-Off  בברלין, לונדון, טוקיו ואוסטין. בשנת 2025 הוצגה בבכורה יצירתו "העונות" ומוזיקה פרי עטו שולבה במיזם Science Opera בנורווגיה.

שאלנו אותו כמה שאלות


ספר מעט על עצמך ועל הרקע המוזיקלי שלך

נולדתי למשפחה מוזיקלית. אבא שלי רוברט מוזס ז״ל היה כנר בפילהרמונית, וגם מלחין, מעבד וויולן. ספגתי הרבה מוזיקה בבית והתחלתי לנגן בפסנתר בגיל שש. בגיל 13 רציתי לעבור לכלי נשיפה, ומנהל הקונסרבטוריון בקריית אונו, אהרון אלקלעי, הציע לי את הבסון. מאז אני עם הבסון.

מה מייחד את המופע הזה מבחינה מוזיקלית, קולנועית ותרבותית

זה מופע מאוד מקורי בנוף, שמחבר בין קולנוע למוזיקה. בחלק הראשון יוקרן מקבץ של שבעה סרטים קצרים ועצמאיים מישראל ומהעולם, כולל מכורדיסטן העיראקית. אלה סרטים אישיים,שכל אחד מהם מביא עולם משלו. בחלק השני אעלה למופע מוזיקלי חווייתי שמשלב בסון וסינתיסייזרים — מעין תזמורת של איש אחד.

כיצד הגעת ליוצרים הללו ומדוע בחרת דווקא בהם?

פרסמתי קול קורא בפלטפורמה הבינלאומית לפסטיבלי קולנוע ומוזיקה FilmFreeway,  וביקשתי מראש שהסרטים יהיו ללא פוליטיקה וללא שימוש ב־AI.

קיבלתי עשרות סרטים קצרים, בסך הכול כשש שעות של חומר. היה לי קשה מאוד לבחור מתוכם. בסופו של דבר בחרתי שבעה סרטים שהרגשתי שיש בהם משהו אישי ואנושי, ובהם גם סרט שכולו מוזיקלי.

מה אתה מנסה להעניק לקהל?

חשוב לי שאנשים יעברו חוויה דרך הסרטים והמוזיקה. בתוך כל הרעש שיש בחוץ,
אני תמיד מעדיף להגיש חומר פנימי ואישי, ששואל שאלות ומעורר הזדהות.
הייתי רוצה שהערב הזה יהיה מעין אי של חוויה שקטה בתוך הרעש.

האם למופע הזה תהיה המשכיות

כן. יש הרבה תוכניות להמשיך את המופע, גם בארץ וגם בעולם. בימים אלה אנחנו כבר בונים את ההמשך.

ספר על היצירה המוזיקלית שלך – מהיכן אתה שואב השראה

ההשראה שלי מגיעה תמיד מחוויה פנימית - ממחשבות ומתחושות - ואני מבטא אותה  בכתיבה. אם זו, למשל, תחושה של לופ, אני כותב יצירה שמבטאת את התחושה הזאת. אם זו התעלות או התרוממות רוח, אני מנסה לכתוב את התחושה עצמה במוזיקה

אני משתמש בכלים שעומדים לרשותי כדי לבטא אותה: לפעמים בסאונד אלקטרוני ותזמורתי יחד עם הבסון, לפעמים רק באלקטרוניקה ולפעמים רק בבסון.

 

מהם הרגעים המשמעותיים בקריירה שלך עד היום?

רגע משמעותי במיוחד היה הפרמיירה בפירנצה של היצירה שלי ״העונות״, בקונצרט שהוקדש לזכרו של אבא שלי. רגע משמעותי נוסף היה כשהאופרה שכתבתי עלתה בתיאטרון תמונע בהפקה ובבימוי מלא, בניצוחי. הופעות הסולו שלי עם תזמורות הן  גם רגעים שאני נושא  עימי.

 רגעים משמעותיים מסוג שונה הם בהקלטות אולפן. להוציא אלבום, זה כמו להוציא ספר והתהליך הזה תמיד מרגש אותי מחדש..

מהם החלומות והשאיפות שלך לעתיד?
אני שואף שעוד ועוד אנשים יוכלו להתחבר  רגשית ליצירות שלי. אני רוצה להופיע בפלטפורמות ובמקומות שונים — מאולם קטן ואינטימי ועד לאולם של אלפי אנשים. חשוב לי גם הקשר עם הקהל מחוץ  לבמה, דרך האלבומים ודרך התכתבויות. חשוב לי לדעת מה אנשים מרגישים כשהם פוגשים את היצירה שלי.

 

מה עוד היית רוצה שהקוראים יידעו עליך ועל המופע?

המופע הזה הוא באמת מחוץ לקופסה. מבחינתי, יש בו אפילו משהו חסר תקדים — מפגש בין קולנוע עצמאי ואישי מהארץ ומהעולם לבין מופע חי של בסון, סינתיסייזרים ומוזיקה מקורית, שמתחברים יחד לחוויה אחת.

 

 

יום ה'  | 8.10.2026 | 19:30 | תיאטרון קרוב (ניקו ניתאי) תל אביב
כרטיסים במחיר  50 ₪ בקישור