סיפור:

דוד והתהום/ תלמוד בבלי מסכת סוטה 

 

בָּעֵת שֶׁכָּרָה דָּוִד אֶת הַשִּׁיתִין, צָף הַתְּהוֹם וּבִקֵּשׁ לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם.

אָמַר דָּוִד: הַאִם יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אִם מֻתָּר לִכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם [הַמְּפֹרָשׁ] עַל הַחֶרֶס, וְנַשְׁלִיכֶנּוּ לַתְּהוֹם וְיֵרָגַע?

אֵין מִי שֶׁאָמַר לוֹ דָּבָר.

אָמַר דָּוִד: כָּל הַיּוֹדֵעַ לַעֲנוֹת וְאֵינוֹ עוֹנֶה – יֵחָנֵק בִּגְרוֹנוֹ!

נָשָׂא אֲחִיתֹפֶל קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ: מַה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ – אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם; לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

אָמַר לוֹ [אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד]: מֻתָּר.

כָּתַב שֵׁם עַל הַחֶרֶס, וְהִשְׁלִיכוֹ לַתְּהוֹם. יָרַד הַתְּהוֹם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף אַמּוֹת.

כְּשֶׁרָאָה [דָּוִד] שֶׁיָּרַד הַרְבֵּה, אָמַר: כְּלַפֵּי שֶׁהוּא מִתְרַחֵק יוֹתֵר – יִיבַשׁ הָעוֹלָם!

אָמַר שִׁירָה [חֲמֵשָׁה עָשָׂר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת], הֶעֱלָה אֶת הַתְּהוֹם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף אַמּוֹת, וְנֶעֱמַד בְּאֶלֶף אַמּוֹת [מִפְנֵי הָאָרֶץ].