
על הכפיל, המבוך והחדר הנעול עם אילנה שילה /ראובן שבת
ספר מחקר חדש של חוקרת הספרות והתרבות ד"ר אילנה שילה מציע תשובה מפתיעה: כולם נשענים על שלושה דימויים פרדוקסליים החוזרים שוב ושוב בספרות הבלשית ובקולנוע – הכפיל, המבוך והחדר הנעול.
הספר "הכפיל, המבוך והחדר הנעול: דימויים פרדוקסליים בספרות בלשית ובקולנוע", שראה אור לאחרונה בהוצאת רסלינג, מציע קריאה מקורית באחת הסוגות הפופולריות ביותר בעולם התרבות המודרנית. בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיה הסיפור הבלשי הוא חגיגה של היגיון, סדר וחשיבה רציונלית, טוענת שילה כי כבר מראשית דרכו של הז'אנר מסתתרים בליבו דווקא סתירה, אי-ודאות וערעור על עצם האפשרות להגיע לאמת. הספר יוצא למסע אינטלקטואלי שמתחיל בסיפוריו המכוננים של אדגר אלן פו, ממשיך דרך ארתור קונן דויל ואגתה כריסטי, עובר ביצירותיהם של דשיל האמט, חורחה לואיס בורחס, פטרישיה הייסמית ופול אוסטר, ומגיע עד לקולנוע העכשווי של כריסטופר נולאן והאחים כהן ולספרות הישראלית של השנים האחרונות.
ספרי מעט על עצמך
אני חוקרת ספרות ותרבות, בעלת דוקטורט מהחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטורט שלי הוא מוטיב מסע החיפוש - quest - בספריו המוקדמים של פול אוסטר. כאשר התחלתי לחקור את הנושא היה אוסטר שם כמעט עלום בארץ. בהמשך הוא הפך לאייקון ספרות, לסלבריטי בעולם התרבות - בזכות איכות ספריו, יופיו הפיזי (בזמנו הוצע לו להיות דוגמן הבית של Gap ) ומעורבותו החברתית והפוליטית. במקרה מוצג עכשיו בפסטיבל אפוס סרט על אלמנתו, הסופרת סירי הוסוודט, המספר על חייהם המשותפים וכמובן גם על חייו.
מלבד אוסטר, עליו כתבתי רבות, תחומי העניין שלי הם בין היתר בלשנות, פילוסופיה, מוסיקת רוק וקולנוע. אם תרצו לחפש אותי בגוגל, רצוי לעשות זאת באנגלית : Ilana Shiloh
במה עוסק הספר הזה ומה מייחד אותו?
הספר שלי עוסק בשלושה מוטיבים חידתיים בספרות הבלשית ובקולנוע: מוטיב הכפיל, המבוך והחדר הנעול. אלה מוטיבים המופיעים בספרות הבלשית משחר היווצרה, בסיפוריו הבלשיים של אדגר אלן פו, אולם בניגוד להנחת היסוד שלנו לגבי הספרות הבלשית הקלאסית, הם אינם מהווים את התגלמות ההגיון. כל אחד מהדימוים הללו מהווה סתירה פנימית: הכפיל מפר הן את עקרון הזהות והן את עקרון השונות, בהיותו אדם הזהה בכל לאדם אחר; המבוך הוא מבנה המגלם בו זמנית בלבול וסימטריה מושלמת, והחדר הנעול הוא מרחב סגור הרמטית אשר בכל זאת נחדר ונפרץ.
החידוש של הספר שלי הוא בכך שאני בודקת מוטיבים סותרי הגיון בז'אנר ספרותי וקולנועי החוגג את נצחון ההגיון, ובודקת את ההשלכות הפילוסופיות שלהם.
האם כל יצירה ספרותית ניתנת לעיבוד קולנועי?
אין לכך תשובה חד משמעית, בדומה לשאלה האם כל ספר ניתן לתרגום. עיבוד הוא קצת יצירה מחדש. במקרים מסוימים עיבוד קולנועי של יצירת ספרות נופל מהספר, אך הוא יכול להיות לא פחות טוב ממנו, כמו למשל "אהובת הקצין הצרפתי" ואף לפעמים לעלות עליו, כמו "התפוז המכני". ישנם גם ספרים שיצאו בעקבות סרטים, כמו "מרד הנעורים" של ניקולס רג. הסדרה "ריפלי" המוצגת עדיין בנטפליקס היא לדעתי לא פחות טובה מהרומן האיקוני של פטרישה הייסמית אשר תורגם זה עתה לעברית, "הכישרון של מר ריפלי".הייתי רוצה שהסיפורים של פלאנרי או'קונור יזכו לעיבודים קולנועיים. היא דרמטית, גרוטסקית, מצחיקה ומאוד קולנועית.
אם היית נקלעת לבקתה בודדה בהרים לחצי שנה, איזה שלושה סרטים היית לוקחת איתך ומדוע?
הייתי לוקחת את "הקלפן והיצאנית" , McCabe and Mrs Miller , של רוברט אלטמן בגלל הפסקול של ליאונרד כהן וגם הסיפור והמשחק, את "חמים וטעים" שהוא לדעתי אחת הקומדיות המצחיקות של כל הזמנים ואת "ימים ברקיע" שיופיו החזותי הוא עוצר נשימה.