רשימה:

יזכור ללורקה / אבי כהן

 

128 שנים להולדתו של פדריקו גרסיה לורקה, חזרתי אל המשורר שקיבלתי בירושה מאהבה שלא שרדה, ואל שיר אחד שלו שטרם מצאתי לו קול עברי

אי שם בעבר הרחוק הייתה לי חברה שאהבתי מאוד. בתיק שלה נחו, בשכנות לא צפויה, אחד מספרי הפיזיקה האגדי של סירס זימנסקי ( מכניקה ) ואסופת שירים של פדריקו גרסיה לורקה בתרגום לעברית. שני ספרים, שתי דרכים להבין את העולם: האחד ביקש למדוד כוחות ותנועה, האחר ידע שיש כוחות שאי אפשר למדוד, ותנועות שנמשכות שנים אחרי שהאדם שחולל אותן כבר איננו.

מאז עברו כ -32 שנה. הקשר, לצערי, לא צלח. אבל לורקה נשאר איתי - ירושה נאה מאהבה שלא ידעה להישאר.

ב-5 ביוני מלאו 128 שנים להולדתו של המשורר והמחזאי האנדלוסי. חיפוש בעיתונות העברית סביב התאריך לא העלה מחוות בולטות ליום הולדתו. לורקה אמנם לא נעלם השנה לחלוטין: בסוף יולי הקדיש לו הארץ שני מאמרים, לקראת מלאות תשעים שנה לרציחתו. האחד הביא מפרי עטו, והשני סקר את שלושת גלי ההתעניינות בתרגומיו לעברית, ואף ציין כי נוכחותו כאן נותרה שולית יחסית.

כלומר, הוא הוזכר; ובכל זאת, יש עוול קטן לתקן. משורר בשיעור קומתו של לורקה אינו צריך להמתין ליום השנה לרציחתו כדי שנשוב אליו בקושי רב. ראוי לזכור גם את הולדתו, את המוזיקה, את התשוקה ואת אותו דואנדה אפל שחי בשורותיו .

לרגל יום הולדתו ערכתי חיפוש אחר שיר שלו שלא זכה, ככל שהצלחתי לברר בארכיונים ובקטלוגים הזמינים, לתרגום עברי. כך הגעתי אל El mal corazón  (הלב הרע). שיר קצר, מוזר וחד, שבו הלב נעשה חשמלי, נפיץ, עיקש; לב שהוא גם כותרת של עמוד, גם קישוט וגם משא.

אז הנה התיקון הצנוע שלי: לתת ללורקה עוד כמה שורות בעברית, ולהחזיר לרגע אל האור את הספר שהיה מונח אז בתיקה של נערה שאהבתי. האהבה ההיא חלפה. השירה, למרבה המזל, נשארה.