שיר:

העונות חולפות / טל איפרגן

 

הָיֹה הָיָה פַּעַם חֹרֶף בַּהַצָּגָה.

עַל מִטָּה קָרָה יַלְדָּה פָּתְחָה

רַגְלַיִם לַלֵּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ.

הָאַבִּיר שָׂם בְּכוֹס

אֶת מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּהּ

לְצַד מִבְרַשְׁתּוֹ {מֵעוֹלָם מִישֶׁהוּ לֹא שָׂם}

וְהַגֵּ'ז הָיָה לְוִיסְקִי.

לְאַחַר מִכֵּן גָּמַר בַּדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ

וּשְׁנֵי מַזְלְגוֹת נִשְׁכְּחוּ.

לְמָחֳרָת עָלָה אָבִיב,

אֲנָשִׁים צִלְּמוּ

קְשָׁתוֹת וְהֶעֱלוּ.

וּבָכָה הַגֶּשֶׁם.