ללכת למקום אחר עם אביחי קמחי/מארי רוזנבלום
ספר שירה חדש, של קמחי אביחי, התשיעי במספרו.
"ללכת למקום אחר" יצא בהוצאה עמדה, אוגוסט 2026.
עורך ראשי: רן יגיל
תמונת השער: "מצב" שלמה ישראלי, צלם
בספר מודה קמחי לדר' צדוק עלון על הסיוע הרב בהוצאת הספר.
60 שירים כתב קמחי בספרו החדש.
שירים אלו נכתבו בין השנים 2023 ועד תחילת 2026. בין כל כמה שירים, קמחי מכניס איזו חשיבה, אמירה, זכרון. (עמודים 2,14,20,22)
בשיריו הוא מספר בגעגוע על הוריו, השינוי שחל בחייו, חולשתו, ובכספת הפרטית שלו – משפחתו ואהבותיו.
"השירים נכתבו בין סוף שנת 2023 ועד פברואר 2026. השירים סודרו בסדר כרונולוגי ועל פי תמה וקשר רעיוני ביניהם (בלי חלוקה לשערים)".
המספר תשע ביהדות, הוא מספר בעל משמעות במקרא ובמסורת.
תשעה ירחי לידה, כפי שנאמר ב"אחד מי יודע" זהו המספר הקשור להיווצרותם של חיים חדשים. במדרשים מופיע הרעיון ש"עשרה קבין של חכמה ויופי" ירדו לעולם ותשעה מהם ניתנו למקום מסויים. זהו מספר של הבשלה , תחושה של משהו שעומד להסתיים, להגיע אל סיומו ולהוולד מחדש.
כוונתי, המעבר של קמחי מירושלים לאור עקיבא, משול בעיניי ללידה חדשה. צחה. ימיו ולילותיו של קמחי הפכו לרגועים יותר , כאילו תמצית חייו שונתה. החיים קבלו גוון אחר, צבעוני, מחייך ולעיתים אף שמח.
בשיריו, עדיין עולים נושאים כואבים, שכן הם חלק מנשמתו, אבל, משהו השתנה. רוח טובה וסלחנית עולה משיריו.
קמחי נולד בירושלים, דור שמיני לאמו בירושלים, עוזב את ביתו שהיה מבצרו וממלט נפשו עם משפחתו, ועובר לאור עקיבא, לא רחוק מהים.
עבורו, ירושלים אבדה מזוהרה, משחירה, מפלצתית. לעומתה, אור עקיבא מתחילה לזהור על גווניה , בגשם, בערבים, בים ובשלוותה.
מלאו לי 60 (18.8.23) בעמוד 5
"עִירִי מַשְׁחִירָה אֵינָהּ
מְכִילָה אֶת גְּוָנֶיהָ .....
הָעִיר
חֲרֵדָה מֵעַצְמָהּ
עָלַי לְמַלֵּט אוֹתָנוּ"
ברישא של ספרו קמחי כותב:
" כָּל יֵשׁוּתִי הִיא אַתְּ מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הַשִּׁירָה וְהַיָּם"
בסייפא , בעמוד 61 קמחי מונה:
"ארבע כוסות ביום חול
הָרִאשׁוֹנָה אֶשְׁתֶּה
לְדִרְאוֹן הַשָּׁנִים שֶׁהִשְׁלַכְתִּי
בִּשְׂדוֹת כְּתֹנֶת הַמַּדִּים
הַשְּׁנִיָּה אֶשְׁתֶּה לְזֵכֶר
הַשְּׁאִיפוֹת כָּל אַחַת
נָטְלָה מִנִּשְׁמָתִי חֵלֶק
אֶת הַשְּׁלִישִׁית לֹא אֶשְׁתֶּה
אֶזְכֹּר אֶת חוֹלֵי הסַּרְטָן שֶׁפָּגְשׁוּ
בִּי וְלֹא צָלְחוּ אֶת הַדֶּרֶך
הַכּוֹס הָרְבִיעִית
אֶשְׁתֶּה לִכְבוֹד הַשִּׁירָה
הָאוֹחֶזֶת בִּי"
כיום, זה הצרוף, זו המהות של חייו וכל עולמו. קמחי תלוי בם והם בו כמקלעת קסמים – משפחה, ים, שירה.
כשאני משוטטת בשיריו עולה בי השאלה: האם רע לו לאיש בחייו? טוב לו? קשה לו?
הרי כל התשובות נכונות הן. יש רגעים בחיינו.
בטח כך גם אצל קמחי, שהכל מתהפך. אבל, הפעם, חל שינוי בחייו. הוא עזב את ביתו, מבצרו, עירו ירושלים.
"הָעִיר
חֲרֵדָה מֵעַצְמָהּ
עָלַי לְמַלֵּט אוֹתָנוּ"
ועל אור עקיבא: קמחי מספר:
"גיליתי מקום צנוע, לא מתיימר, כל מה שצריך להשראה, עיר רגישה שיש בה הכל . אנשים נעימים, אוירה, ים קרוב".
"יצאנו" עמוד 7
"נֵלֵךְ בֵּין שְׂדֵרוֹת
בְּרוֹשִׁים וְאֵיקָלִיפְּטוּסִים
נִטְבֹּל בָּאֲגַמִּים
יִתָּכֵן שֶׁשְּׂדֵה שֶׁלֶף יִהְיֶה
מְנָת חֶלְקֵנוּ
נִתְעַצֵּם
בִּימֵי סְעָרָה נִסְתּוֹפֵף
נֵלֵךְ בֵּין גַּפְנֵי עֲנָבִים
וּמַרְבַדֵּי עֲצֵי זַיִת
נַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בִּתְאֵנִים"
זהו שיר של ילד שנמלט מהרע ומגלה משהו נפלא והוא משתובב ומאושר. אין ספק, גם בשיחותיי עם קמחי, ברור, ההחלטה לעזוב את ירושלים ולעבור לאור עקיבא, הייתה מבורכת ומיטיבה עבורו.
"כָּל שֶׁרָצִיתִי הוּא לָלֶכֶת הָיִיתִי בֶּן 48 כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת מֵחָדָשׁ אִישׁ לֹא שִׁעֵר שֶׁאַגִּיעַ בַּדֶּרֶךְ הַמִּלִּים אִמְּצוּ אוֹתִי אֲנִי רַק מְסַדֵּר אוֹתָן זָכִיתִי בְּנֶכֶד רִאשׁוֹן שֶׁשְּׁמוֹ יָם עָזַבְתִּי אֶת יְרוּשָׁלַיִם מָצָאתִי עַצְמִי הוֹלֵךְ עַל חוֹף"
נותרה רק אהבה אחת, גדולה, בירושלים: המשורר, הירושלמי, יהודה עמיחי.
עזיבתו את ירושלים לא שנתה את אהבתו ליהודה עמיחי. קמחי העריץ ומעריץ בכל מאודו את עמיחי ואף מקדיש לו שיר. קמחי מציין שעמיחי לא היה עבורו רק משורר נערץ – הוא היה אחד האנשים שעיצבו את דרכו כמשורר.
יהודה עמיחי - זה מה שנותר לקמחי מירושלים- משורר פרטי ולאומי אשר ירושלים נוכחת ביצירותיו באופן מתמיד, כסמל הסטורי, דתי, חיי היום-יום מלאת אבנים וגעגועים.
רְאִי אֵיךְ יָפְיֵךְ שׂוֹרֵד" נוסח עמיחי
"לֹא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ
בָּאתִי לַשִּׁירָה עָשׂוֹר
אַחַר שֶׁיָּצָא מִכָּל הַחֲדָרִים
לְמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים
אֱלֹהִים יַחֲזִיקוֹ לָעַד אֶצְלוֹ
וְהָגִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה
בַּחֲמֵשֶׁת כִּרְכֵי שִׁירָתוֹ
כְּמוֹ בַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה
בִּירוּשָׁלַיִם נְהוּגִים
שְׁלוֹשָׁה נֻסָּחִים
נֻסָּח אַשְׁכְּנַז
נֻסָּח סְפָרַד
וְנֻסָּח עַמִּיחַי
אֲנִי קוֹרֵא בּוֹ
גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי
אֶת הָעִיר"
"רְאִי אֵיךְ יָפְיֵךְ שׂוֹרֵד" נוסח עמיחי
"לֹא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ
בָּאתִי לַשִּׁירָה עָשׂוֹר
אַחַר שֶׁיָּצָא מִכָּל הַחֲדָרִים
לְמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים
אֱלֹהִים יַחֲזִיקוֹ לָעַד אֶצְלוֹ
וְהָגִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה
בַּחֲמֵשֶׁת כִּרְכֵי שִׁירָתוֹ
כְּמוֹ בַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה
בִּירוּשָׁלַיִם נְהוּגִים
שְׁלוֹשָׁה נֻסָּחִים
נֻסָּח אַשְׁכְּנַז
נֻסָּח סְפָרַד
וְנֻסָּח עַמִּיחַי
אֲנִי קוֹרֵא בּוֹ
גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי
אֶת הָעִיר"
