שיר:

אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים / רבי שלום שבזי

 

 

אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים,

 

דַּלְתֵי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ.

 

אֵל חַי מְרַחֵם עַל עֲנִיִּים,

 

בַּחֲסָדָיו יִתְעַלּוּ.

 

כָּל הַמַּלְאָכִים יַעֲלוּ,

 

בְּרוֹמְמָיו יִתְגַּלּוּ,

 

וּבְשִׁיר וְשֶׁבַח יַעֲלוּ,

 

לְאֵל אֲשֶׁר שְׁמוֹ שִׁבְּחוּ.

 

יַעְנֶה לְכָל קוֹרֵא בֶּאֱמֶת,

 

וְלֹא יָשִׁיב פְּנֵי דַּלִּים,

 

וִיקַבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרָצוֹן,

 

כִּי הוּא מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן.