רשימה:

על הספר ללכת למקום אחר-אביחי קמחי /יוכבד בן דור

 

 

שוב ושוב אני קוראת את שיריו של המשורר, אביחי קמחי,

שירים שהם תערובת עדינה של אינטימיות וריחוק

אינטימיות של גילוי חושפני בחייו הסוערים, חיים מרגשים מאוד

ואחרי ההתרגשות חוזרים לנינוחות, לטבעיות המצויים בנפשו האצילה,

היודעת להתבונן באהבה העוטפת את עולמו שם הוא נמצא שאימץ

כדי להיות עם עצמו ועם הזמן שעובר בין דפי הספר, שיוצר מארג משתנה

ברווח שנוצר, שנבחר כשהוא עירום מחשיבה- לבדו, ושהופך לשדה המראה

בתוך השיר. כל שיר הוא התהוות נפשית, שמתפתחת משורה לשורה,

גם אם השיר קצר וגם שורותיו. בתוך השורות אני נעשית חסרת ספקות

בעומק הפשטות של המילים, המופיעות ללא העמדת פנים.

המשורר, אביחי קמחי, יד ייסורים, ולא יצא מדעתו.

זו כתיבה משופצת באופן ברור, מעין צילום של המרחב בכל שיר ושיר,

שספק נותן לי הרגשה שבתוכי מלכודת, ובה בעת בתוכי הצלה. מתקבלת תחושה

מטאפיסית, שאינה רק געגוע, אלא חיפוש אחר האמת, אחר משמעות אחר מקום

שבו הנשמה מרגישה בבית.

אני מציצה ובהחלט רואה את הדאגה, את אינסוף המחשבות

כמעט בלתי נראים ונשמעים, ההופכים לשירה אחת שהיא תהילה לאהבת החיים...