כנס  מוסיפים על האור בהיכל תרבות בנתניה לאסופה- יוצרים בעקבות משוררים

/ראובן שבת

 

 

אירוע עשור למיזם "מוסיפים על האור", שהתקיים ב-5 ביוני 2026 בהיכל התרבות בנתניה, היווה נקודת שיא של עשור של עשייה אמנותית וחברתית פורצת דרך

. המיזם, פרי חזונה וניהולה של המשוררת והיוצרת אסתר דגן קניאל, הוקם מתוך אמונה עמוקה כי המגבלה אינה עוצרת את הרוח ומטרתו להעניק בית חם ובמה ארצית שוויונית ליוצרים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות. לא פלא שאסתר דגן קניאל זכתה בימים אלה ל'אות המתנדב' מטעם ראש העיר נתניה.

.במרכז הערב עמדה השקת האנתולוגיה החדשה "יוצרים בהשראת משוררים"

. האסופה היא פרי של מסע יצירתי רצוף שבו קיימו הכותבים דיאלוג מפעים עם ארבעה מענקי השירה הישראלית: נעמי שמר, יהודה עמיחי, זלדה ואהוד מנור

. תהליך היצירה נעשה בשיתוף פעולה ובתמיכה מצד בני משפחות המשוררים – ללי שמר, עמנואלה עמיחי, ד"ר גלי מנור והרב רובי קסל – אשר פתחו בפני היוצרים את השער לעולמם האישי של יקיריהם

.

 

שותפות קהילתית בשילוב שבוע הספר העברי ויום העיוור

. האירוע יוצאהדופן  נערך בשיתוף פעולה אסטרטגי עם המתנ"ס בקריית השרון בניהולה של סמדר אלפסה, המהווה "בית" למיזם לאורך שנים.

המעמד הטקסי היה מרשים: משתתפי האירוע והצוות לבשו לבן, מה שהעניק למפגש תחושה חגיגית ומוארת. במהלך הערב חולקו פרסים ליוצרים ששיריהם נבחרו כנבחרים בקטגוריות השונות על ידי ועדת שיפוט מקצועית בשיתוף בלפור חקק ואורית קלופשטוק.

רגעים מוזיקליים ואמנותיים: גולת הכותרת האמנותית הייתה הופעתה של דפנה דקל, שביצעה בין היתר את השיר "זה רק ספורט" של אהוד מנור. לצדה הופיעו הזמרות רחלי וולשטיין וריקי מדר, משה דנינו כמנהל מוזיקלי, והרב רובי קסל שהלחין וביצע משירי זלדה.

נושא חשוב באירוע: גבורת הרוח והנצחה: חלק משמעותי באירוע ובאסופה הוקדש ל"גיבורי הרוח" – לוחמים ונופלים, בהם רב פקד ארנון זמורה הי"ד, שסיפורי גבורתם נשזרו בערב דרך דבריה של רותי זמורה, אמו של ארנון, וכן אביחי שלי.

האנתולוגיה, שנערכה על ידי אורית קלופשטוק, כוללת יצירות של למעלה ממאה כותבים, חלקם מבית הלוחם בירושלים.

. כפי שציינה אסתר דגן קניאל בדבריה, המיזם שהחל כ"רכבת עם קרונות ריקים" התמלא לאורך העשור ביוצרים ובמתנדבים שהפכו את היצירה האנושית לגשר בין לבבות ובין מציאות מורכבת לרגעים של חסד. האסופה נחשבת לנכס חינוכי המקדם ערכים של ערבות הדדית ומעורבות קהילתית

היוצרים שזכו במקום הראשון

במסגרת אירוע העשור הוכרזו השירים הנבחרים שנכתבו על ידי יוצרים עם מוגבלויות בהשראת ארבעת גדולי המשוררים- נעמי שמר, יהודה עמיחי, זלדה ואהוד מנור.

בקטגוריית שירי נעמי שמר: זכתה רינה מזרחי עם השיר "בצל עצי הזית"

בקטגוריית שירי זלדה: זכה חנן פילצקי עם השיר "הגדת השואה"

בקטגוריית שירי אהוד מנור: זכתה אליסה ברסקי עם השיר "שביל האור"

בקטגוריית שירי יהודה עמיחי: זכתה רואן לנגר עם השיר "רחוקים היינו"

בקטגוריית יוצרי בית הלוחם (בהשראת עמיחי): זכה יהונתן אלון עם השיר "כביש הבדידות"

.

תרומת משפחות המשוררים להצלחת המיזם והאנתולוגיה

 

בני משפחותיהם של המשוררים – ללי שמר, עמנואלה עמיחי, ד"ר גלי מנור והרב רובי קסל – היוו חלק בלתי נפרד מהתהליך היצירתי והפקת האסופה

פתיחת "שער לעולמם": המשפחות פתחו בפני הכותבים את השער לעולמם האישי של המשוררים ואפשרו להם לקיים "דיאלוג מפעים" עם שירת יקיריהם

ליווי ותמיכה: בני המשפחות ליוו את קהילת היוצרים במהלך השנה, השתתפו במפגשי הזום והעניקו תמיכה רוחנית שאפשרה למילים להיכתב

כתיבה לאסופה: בני המשפחות תרמו דברי ברכה, פתחי דבר וקטעי זיכרון לשערים המוקדשים ליקיריהם בתוך האנתולוגיה "יוצרים בהשראת משוררים".

תרומה ייחודית של משפחת זלדה: הרב רובי קסל, שזכה לשהות במחיצת זלדה בשנותיה האחרונות, ליווה את היוצרים בלימוד משנתה, הלחין משיריה וביצע אותם באירוע ההשקה

.

אמנים ואנשי תרבות באירוע

אירוע העשור כלל השתתפות רחבה של דמויות בולטות מעולם התרבות והאמנות בישראל:

בתחום המוזיקה: גולת הכותרת הייתה הופעתה של הזמרת דפנה דקל

. לצדה הופיעו הזמרות רחלי וולשטיין וריקי מדר, הפסנתרן רועי גינת, המנהל המוזיקלי משה דנינו, והנגנים יונתן מילר (כינור ומנדולינה) ואיילת פיינברג (תופים)

.

סופרים ומשוררים השתתפו באירוע ובאסופה היו שם אושיות ספרות כמו יוכי ברנדס, שרה אהרוני, בלפור חקק, הרצל חקק, עידית ברק, אביגדור קהלני, יוסי אלפי ורוני סומק.

המאיירת דניאל אונגו לוי עיצבה את כריכת האסופה ואת לוגו המיזם . את הערב הנחו ברגישות ענת בר נוי ורונן סיון.

נכחו בכנס דמויות ציבוריות וקהילתיות: נשאו דברים שירי חגואל סיידון (סגנית ראש העיר נתניה), סמדר אלפסה (מנהלת תחום תרבות במתנ"ס קריית השרון), רותי זמורה (אמו של רפ"ק ארנון זמורה הי"ד) והמרצה אביחי שלי, שקרוב אל המיזם בגוף וברוח.

השירים הזוכים בכנס זה

השירים שזכו במקום הראשון בתחומי היצירה השונים עסקו במגוון רחב של נושאים אנושיים, לאומיים ואישיים, תוך קיום דיאלוג עם שירתם של ארבעת גדולי המשוררים:

שירי נעמי שמר: השיר "בצל עצי הזית" של רינה מזרחי עוסק במפגש נשמות וקירוב לבבות תחת עץ הזית, תוך הבעת תקווה לשלום בין דתות שונות ודימוי המציאות לגן עדן עלי אדמות

שירי זלדה: השיר "הגדת השואה" של חנן פילצקי עוסק בזיכרון השואה, תיאור מחנות הריכוז, הגורל היהודי המשותף והכאב המפלח של אובדן המשפחה

שירי אהוד מנור: השיר "שביל האור" של אליסה ברסקי עוסק בזיכרונות ילדות אהובים, בקשר העמוק לאם ובשביל המורכב מזיכרון צלול ואור פנימי שאינו כבה לעולם

שירי יהודה עמיחי: השיר "רחוקים היינו" של רואן לנגר עוסק במרחק ופרידה בין אנשים, בחשיבות החיוך וההקשבה, ובגילוי מחדש של האחד את השני

.

יוצרי "בית הלוחם" (בהשראת עמיחי): השיר "כביש הבדידות" של יהונתן אלון מתאר את תחושת הבדידות המקיפה את האדם כקיר שקוף, את העייפות הגופנית ואת הניסיון הנואש לפרוץ את חומות השתיקה כדי להגיע אל האחר.

.

תחומי האחריות של ועדת ההיגוי

חברי ועדת ההיגוי במיזם "מוסיפים על האור" מתוארים כ"כנפיים" של המפעל הזה, ותחומי אחריותם כוללים את ניהולו השוטף והוצאתו לפועל של המיזם בהתנדבות מלאה. חברי הוועדה: ריקי פורטל, נורית יעקבס צדרבוים, בתיה עובדיה, רפאלה ורדי, ריקי להב, משו לוי, ענת בר נוי, שרה אהרוני,  אסתי קושמרו ועוד.

ליווי והפקה: ליווי היוצרים לאורך השנה, השתתפות במפגשי הזום והפקה בפועל של האנתולוגיות והאירועים

חברי הוועדה מגלים שותפות יצירתית: חלק מחברי הוועדה הם יוצרים בעצמם התורמים מיצירותיהם לאסופות ומקיימים דיאלוג ספרותי עם המשתתפים. המשורר בלפור חקק תרם בוועדת השיפוט.

ייצוג והנחיה: חברי הוועדה משמשים כדוברים, קריינים ומנחים בערבי התרבות וההשקה של הקהילה

עבודה "מאחורי הקלעים": תרומה מזמנם ומכישוריהם המקצועיים לקידום ערכי השוויון וחופש הביטוי של אנשים עם מוגבלות

דגש על קהילת העיוורים

המיזם שם דגש מיוחד על קהילת העיוורים ולקויי הראייה, דבר שבא לידי ביטוי בכמה מישורים:

הנגשת תוכן: האסופות שיוצאות לאור במסגרת המיזם מונגשות לקהילת העיוורים באמצעות הספרייה הלאומית לעיוורים. גם הקריינות וההקלטה מסייעות לעיוורים: חברת ועדת ההיגוי, ענת בר נוי, שהיא קריינית בספרייה לעיוורים, הקליטה את שלוש האסופות הקודמות של המיזם לטובת אוכלוסיית העיוורים.

.

המיסם מקיים גם פעילות קהילתית וייצוג: המיזם מציין באופן קבוע את "יום העיוור" במסגרת אירועיו. חברי קהילה רבים הם עיוורים או לקויי ראייה, בהם דבורה בסל המנהלת את מועדון "קרן אור" ללקויי ראייה ועיוורים ומוטי סמט המתמודד עם לקות ראייה קשה.

החברים גם מגלים התנדבות מקצועית: חברת ועדת ההיגוי נורית קון מתנדבת בספרייה לעיוורים כעורכת ומגיהה של ספרי לימוד עבור תלמידים עיוורים.

 

תרומת תורמים ומתנדבים להפקת האנתולוגיה

. התרומה למיזם לבשה צורות רבות, החל מתמיכה כספית, דרך כישרון מקצועי שהוענק בהתנדבות ועד לפרטים קטנים ומחממי לב

שותפים מרכזיים: בין התורמים הבולטים נמנים יהודית ויעקב ניצן (התורמים זו השנה הרביעית לזכר בנם גלעד נחמיה הי"ד), רבקה ביאליסטוק, הסופרת יוכי ברנדס ורינה שטדלר.

ועדת ההיגוי והצוות המקצועי: חברי ועדת ההיגוי מתוארים כ"כנפיים" של המפעל, התורמים מזמנם ומכישוריהם המקצועיים בהתנדבות מלאה

. עבודת ההפקה כללה את ייזום ועריכת התוכן (אסתר דגן קניאל), עריכת השירים (אורית קלופשטוק), עריכה לשונית (דליה טלמון), ניקוד (ניצה פלד), איורי כריכה ושערים (דניאל אונגו לוי) וניהול טכני של מפגשי הזום (שי שגב).

.

'גיבורי הרוח' שהונצחו באירוע ובאסופה

המיזם שם לו למטרה להציב את "גיבורי הרוח" במרכז ההוויה התרבותית. הגדרה זו כוללת הן את היוצרים עם המוגבלויות עצמם והן לוחמים ונופלים שסיפוריהם נשזרו באסופה: לוחמים ונופלים בולטים: רב פקד ארנון זמורה הי"ד (שדבריו שולבו בדיאלוג עם שירי עמיחי), סמ"ר גלעד נחמיה ניצן הי"ד, סרן רעי בירן ז"ל, יותם חיים ז"ל, ענר שפירא הי"ד, סמ"ר איתי חן ז"ל, מתן אברג'יל הי"ד, דניאל כהן {רבינא} הי"ד, ושירי ביבס ז"ל וילדיה. גיבורים בחיים ודמויות השראה: המרצה אביחי שלי (עיוור-חרש), עוז דוידיאן (שהציל חיים רבים בנובה), גלי איילון (הקמב"צית הצעירה), איריס חיים, ועידן עמדי

.

הדיאלוג היצירתי עם שירי יהודה עמיחי

השער השלישי באנתולוגיה מוקדש ליהודה עמיחי, כאשר עמנואלה עמיחי, בתו של המשורר, פתחה בפני היוצרים את השער לעולמו האישי.  הדיאלוג כולל מספר היבטים מרכזיים: המהפכה הלשונית: הכותבים התכתבו עם יכולתו של עמיחי להפוך את השירה לנגישה ויומיומית, תוך שימוש בשפה "רזה" והנמכת הקוד השירי מהפתוס אל הדיבורי. מטפורות קיומיות: שימוש במטפורות ככלי הישרדותי לחיבור בין עולמות רחוקים (כמו השיר "אמי אפתה לי את העולם") ותיאור הגוף כ"מקום שבו אני גר". ירושלים של חולין: דיאלוג עם תפיסתו של עמיחי את ירושלים כעיר חיה ואינטימית שבה הכביסה מתנפנפת לצד הכותל.

יוצרי בית הלוחם ותרומתם לאירוע

יוצרי "בית הלוחם": סדנת הכתיבה בבית הלוחם (דורית לרמן) קיימה דיאלוג נרחב עם שירי עמיחי, ובו זכה השיר "כביש הבדידות" של יהונתן אלון במקום הראשון

התכתבות עם שירים ספציפיים: האסופה כוללת יצירות שנכתבו בעקבות "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "אל מלא רחמים", "גשם בשדה קרב", "אדם בחייו" ו"הטחנה בימין משה" (בלפור חקק כתב על "הטחנה של יהודה עמיחי").

 

תרומת "מוסיפים על האור" לחברה הישראלית

מיזם "מוסיפים על האור" תורם לחברה הישראלית במגוון רחב של היבטים חברתיים, תרבותיים וערכיים, כפי שעולה מהמקורות: העצמת יוצרים עם מוגבלויות: מטרתו העליונה של המיזם היא להעניק בית חם, מענה אנושי יומיומי ובמה ארצית שוויונית ליוצרים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות

 המיזם פועל מתוך אמונה כי המגבלה אינה עוצרת את הרוח, ומבטיח שקולם הייחודי של היוצרים יישמע בעוצמה ולא יישאר בשוליים. קידום ערכים חברתיים: האסופות שיוצאות לאור במסגרת המיזם נחשבות לנכס חינוכי המגדל את הדורות הבאים על ערכי ערבות הדדית, מעורבות קהילתית ונדיבות הרוח. המיזם מקדש את ערכי השוויון וחופש הביטוי, ומאמין כי היצירה היא כוח מעצב מציאות

עוד תורם המיזם: חיבור לשירה העברית הקאנונית: המיזם יוצר דיאלוג בין דורות של יצירה הוא מאפשר ליוצרים עם מוגבלות לקיים שיח ספרותי עם ענקי השירה הישראלית (כמו נעמי שמר, יהודה עמיחי, זלדה ואהוד מנור), דבר המעניק לשירה הישראלית איכות אנושית ורגשית שאין לה תחליף

גבורה, הנצחה וחוסן לאומי: המיזם מציב את "גיבורי הרוח" – הן היוצרים והן לוחמים ונופלים – במרכז ההוויה התרבותית

. הוא משלב הנצחה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (כמו רפ"ק ארנון זמורה הי"ד, סמ"ר גלעד נחמיה ניצן הי"ד ואחרים) בתוך היצירה הספרותית, ובכך מעניק מרחב של נחמה וחיבור במציאות מורכבת.

התרומה של אסתר דגן קניאל

 

מיזם "מוסיפים על האור" והעשייה הענפה סביבו מעידים על אישיותה של אסתר דגן קניאל כאישה בעלת חזון, מסירות יוצאת דופן ותחושת שליחות עמוקה. מתוך המקורות עולים מספר קווים בולטים לדמותה. בעלת חזון וכושר התמדה. אסתר מתוארת כמי ש"חלמה את החלום המופלא הזה" והקימה אותו מתוך אמונה שהמגבלה אינה עוצרת את הרוח

. העובדה שהיא מובילה את המיזם במשך עשור של פעילות רציפה ומשמעותית, מעידה על חזון ברור לחיבור בין אנשים דרך תרבות ושירה, ועל יכולת להפוך רעיון ראשוני למסורת של נשמה. לא פלא שזכתה ל"אות המתנדב" מטעם ראש העיר נתניה.. היא מגלה תחושת שליחות ואחריות חברתית. עבור אסתר, העשייה אינה "מעשה יוצא דופן" אלא חלק מ"מעגל חיים טבעי של הכרת טוב וערבות הדדית"*. היא רואה בניהול המיזם "זכות שהיא חובה" ושליחות יומיומית להיות ראויה לאמון של היוצרים.

. היא מאמינה כי תפקיד האדם הוא לבנות את העולם בחסד, מתוך נדיבות הרוח ולא רק מתוך חובת החוק. אסתר היא הלב הפועם מאחורי כל היבט במיזם. המקורות מתארים אותה כיוזמת, מפיקה, עורכת תוכן ומעמדת. היא משקיעה את כל כולה, כאשר ביתה הפרטי משמש כ"מטה הרוחני והטכני" של המיזם, שאינו פועל כעמותה אלא כ"פעימת לב וולונטרית" רגישות ואמונה בכוחו של האדם

אישיותה מאופיינת ברגישות גבוהה ליוצרים ש"קולם הייחודי לא יישאר בשוליים". היא בנתה את המיזם כ"רכבת" שהחלה עם קרונות ריקים והתמלאה ביוצרים "גיבורי רוח", מתוך מטרה להעניק להם בית חם ומענה אנושי יומיומי. היא רואה ביצירה גשר בין לבבות ובין מציאות מורכבת לרגעים של חסד..אסתר היא יוצרת ומשוררת בזכות עצמה

מעבר לניהול, אסתר היא בעצמה משוררת ויוצרת, שפרסמה שבעה ספרי שירה, פרוזה ועיון. היא משתמשת בכישרונה הספרותי כדי לקיים דיאלוג עם היוצרים ועם שירת הענק הישראלית, ובכך היא מהווה דוגמה אישית לערכי המיזם. לסיכום, פועלה של אסתר דגן קניאל מעיד על אישיות המשלבת רוחניות גבוהה עם יכולת ביצועית מרשימה, המונעת מתוך אהבת אדם, אהבת הארץ ומחויבות עמוקה לתיקון עולם דרך המילה הכתובה

תרומת המתנ"ס בקריית השרון להצלחת האירוע

המרכז הקהילתי (המתנ"ס) בקריית השרון, בניהולה של סמדר אלפסה, מתואר כשותף אסטרטגי ומרכזי שהיווה את ה"בית" של המיזם

. תרומתו כללה:

פתיחת "דלת ולב": המרכז העניק למיזם מעטפת חמה ותשתית פיזית לקיום הפעילות

.

ליווי אישי: מנהלת תחום התרבות, סמדר אלפסה, לקחה חלק פעיל כחברת ועדת ההיגוי של המיזם

ועדת השיפוט כללה את בלפור חקק, שרה אהרוני, אורית קלופשטוק, רבקה ביאליסטוק, ד"ר מירי דבי, עו"ד מירי בראון, אסתי קושמרו אברהם ודורית לרמן

. מתוכם, חברי הוועדה שהתכבדו בהקראת השירים הנבחרים בטקס הם:

 

בצד השירים בעקבות נעמי שמר ויהודה עמיחי, נכללים גם שירים  של זלדה ואהוד מנור שנכללו באסופה

משירי זלדה

"לכל איש יש שם" (זכה למספר רב של התכתבויות ופרשנויות). וכן השירים 'הסתר נפשך' ו'התגלות'. שיר ידוע אחר: "היכל האור". הרצל חקק כתב שיר: "היכל האור של זלדה".

משירי אהוד מנור שזכו להשראה וכתיבה: "אחי הצעיר יהודה"."אין לי ארץ אחרת". ועוד.

תרומה מיוחדת של רבקה ביאליסטוק

קשר עם מנהיגות הקהילה: המיזם נהנה מתמיכתה של רבקה ביאליסטוק, אמו של נתי ביאליסטוק כהן ז"ל, שהיה מנכ"ל המרכז לעיוור ושותף מרכזי במיזם בראשית דרכו

. נתי ז"ל אף טבע את המונח "אדם עם מוגבלות" (במקום "בעל מוגבלות") מתוך אמונה שהאחריות להנגשת העולם מוטלת על החברה כולה

.

תרומת ועדת ההיגוי של המיזם.

לחברי ועדת ההיגוי של מיזם "מוסיפים על האור" חשיבות מכרעת בהצלחתו ובהמשכיותו לאורך עשור, והם מתוארים כ**"כנפיים" המאפשרות למפעל הזה להמריא**

. חשיבותם באה לידי ביטוי במספר מישורים מרכזיים:

. הובלה מקצועית והפקה בפועל

חברי הוועדה אינם רק יועצים, אלא שותפים פעילים התורמים מכישוריהם המקצועיים בהתנדבות מלאה. הם אחראים על כל שלבי הוצאת האנתולוגיות לאור:

עריכה לשונית וניקוד: מבוצעים על ידי דליה טלמון וניצה פלד

עיצוב אמנותי: המאיירת דניאל אונגו לוי עיצבה את הלוגו ואת כריכות האסופות

ועדת ההיגוי משמשת כגוף המקשר בין היוצרים לבין "משוררים אורחים" ואושיות תרבות, דבר המעניק למיזם נופך ייחודי ויוקרתי. חברי הוועדה, שחלקם משוררים וסופרים בעצמם (כמו הרצל ובלפור חקק, שרה אהרוני ויוכי ברנדס), תורמים מיצירותיהם ומקיימים דיאלוג ספרותי עם חברי הקהילה

לסיכום, ועדת ההיגוי היא הכוח המניע שהופך את החזון של אסתר דגן קניאל למציאות חיה, תוך שהם משלבים מקצועיות, רגישות אנושית ומסירות נלאית לקידום היצירה המשותפת

הוועדה בחרה להעניק אות 'יקיר מוסייפים על האור' ליאיר בן חיים על תרומתו רבת השנים למיזמים של 'מוסיפים על האור'.

הנצחת דמויות הבולטות מתחום הביטחון:

רב פקד ארנון זמורה הי"ד: מפקד ביחידת הימ"מ שנפל במבצע "ארנון" לחילוץ חטופים

סרן רעי בירן ז"ל: לוחם שתרם את איבריו לאחר נפילתו ובכך העניק חיים לאחרים

רועי וסרשטיין ז"ל: חובש קרבי שחילץ פצועים תחת אש ונפטר כתוצאה מפוסט-טראומה מהמלחמה

רן גואילי הי"ד: שוטר שנלחם בגבורה בקיבוץ עלומים, נחטף וגופתו הושבה לקבר ישראל

אל"ם אסף חממי הי"ד: מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה שנפל בקרב בשבעה באוקטובר

סמ"ר גלעד נחמיה ניצן הי"ד: לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה

סרן אריאל רייך הי"ד: קצין שריון שנפל בקרב בצפון הרצועה

רב־סרן אור בן־יהודה: מפקדת פלוגה בגדוד קרקל שקיבלה צל"ש על לחימתה במוצב "סופה"

סמ"ר נווה יאיר אסולין הי"ד: לוחם שנפל בעזה והותיר צוואה המדגישה ערכי אהבת חינם

סמ"ר איתי חן ז"ל: לוחם שריון שנפל וגופתו נחטפה לעזה

מאמרו של פרופ' שלמה קניאל

המאמר של פרופסור שלמה קניאל, שכותרתו "על פלגיאט וקריפטומנזיה", עוסק בשאלה האם נעמי שמר העתיקה את הלחן של "ירושלים של זהב"

. עיקרי המאמר כוללים:

בקובץ המקיף שהוא אסופה של שירים, יש מאמר מעורר מחשבה של פרופ' שלמה קניאל.

המאמר מסביר את ההבדל בין פלגיאט (גנבה ספרותית מודעת ומכוונת) לבין קריפטומנזיה – הפרעת זיכרון שבה אדם אינו מבדיל בין אירוע שחווה בעצמו לבין משהו שקרא או שמע, ולכן מבצע "גנבה" באופן לא מודע.קניאל טוען כי שמר סבלה מקריפטומנזיה ולא ביצעה פלגיאט

. הוא מתאר כיצד שמר ביררה את החוק הבינלאומי וגילתה שרק שבעה תווים ברצף בלחן שלה דומים לשיר העם הבאסקי, בעוד שהחוק מגדיר גנבה רק משמונה תווים ומעלה

דוגמאות נוספות: המאמר מביא מקרים דומים של "השפעה לא מודעת" אצל אמנים ודמויות כמו ג'ורג' הריסון, הלן קלר, הנשיא רייגן ושייקספיר.

סיכום:

הכנס היה מרגש ומרשים בתכנים שלו ובתרומתו לחברה הישראלית. האסופה עשירה בתכנים ובהשראה מארבעה יוצרים דגולים: יהודה עמיחי, נעמי שמר, זלדה ואהוד מנור. הכנס והאסופה הם תעודת כבוד ותרומה לתרבות העברית.