אוֹתִיּוֹת נוֹטְפוֹת דְּבַשׁ/ לילך גליל

אוֹתִיּוֹת נוֹטְפוֹת דְּבַשׁ גּוֹלְשׁוֹת מפִּטְמָתִּי עַד טֲ

בּוּרִי, חָגוֹת בְּיָהֳרָה, עֲנוּדות

עֲגִילֵי טָהֳרָה, מְחוּשָׁקות הָאַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ

בְּצֳהֲלות-יַלְדָה.

חִוֶּרֶת מִיִּרְאָה, נְסוּכָה כָּאַיָּלָה, מִתְבּושֶׁשֶׁת

אַךְ רוֹאָה: הֵן זוֹהֲרוֹת כְּבָר סְבִיב רָאשִׁי,

מְסַכְסְכוֹת בִּשְׂעָרִי, מְרִימוֹת, נוֹשְׂאוֹת

אוֹתִי

יוֹת נוֹטְפוֹת אֲנִי.