שיר:

רִיף /טל איפרגן

 

 

שָׁמַעְתִּי שֶׁקֹּדֶם אַתְּ מְשַׁנָּה

אַחַר-כָּךְ מְשַׁנֶּה הַיְּקוּם וְנִסִּיתִי

לִרְאוֹת בְּכָל נִבְרָא טוֹב וְנִסִּיתִי

רַק לְהוֹדוֹת וְנִסִּיתִי לִסְלֹחַ מְאוֹד

וְלַחֲסֹם אֶת עַצְמִי

שֶׁאַרְגִּישׁ כַּמָּה כּוֹאֵב לְהֵחָסֵם

בְּלֵב מִישֶׁהוּ

וְנִסִּיתִי לְדַבֵּר אֱמֶת וְנִסִּיתִי

לֹא לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם מָה רָאִיתִי

בְּבֵית הֶעָלְמִין וְנִסִּיתִי

לִצְלֹל לִמְחֹק לִצְחֹק

וְיָכֹלְתִּי רַק בַּסּוֹף לְעַכֵּל

קֹדֶם כֹּל לְשַׁנּוֹת 

אַחַר כָּךְ לְהִסְתַּכֵּל