בערבות השלג האדום/ יעקב ברזילי 

נִרְדַּמְתִּי בַּהֲלִיכָה.

רַגְלַי,

רַגְלֵי רוֹבּוֹט

צוֹעֵד בַּשֶּׁלֶג.

גּוּפִי,

בָּשָׂר קָפוּא

שֶׁשָּׁכְחוּ לְהַפְשִׁיר.

חָלַמְתִּי,

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי צוֹעֵד

בְּעַרְבוֹת הַשֶּׁלֶג הָאָדֹם,

וּמַאֲזִין לְקוֹנְצֶ'רְטוֹ

לְכִנּוֹר וּלְדוֹבֶּרְמָן.

מִישֶׁהוּ הִרְטִיב בַּשֶּׁלֶג,

פַּקָּחֵי אֵיכוּת הַסְּבִיבָה

שֶׁצָּעֲדוּ בְּצַד הַדֶּרֶךְ,

הֶעֱנִיקוּ לוֹ זֶהוּת חֲדָשָׁה,

הֲפָכוּהוּ דַּחְלִיל

בְּנוֹף שְׁכוּחַ

צִפֳּרִים.