אירוע 'שירי מסע' בבית אורי צבי בירושלים / עדנה גלילי
ביום רביעי ט"ז בתמוז תשפ"ו (1 ביולי 2026) התקיים אירוע 'שירי מסע' בבית אורי צבי (בית אצ"ג). את האירוע הנחו הרצל ובלפור חקק (בעבר יושבי ראש אגודת הסופרים העברים 12 שנים ברציפות). משוררות ומשוררות קראו שירי מסע, והמסע התנהל בשירים בין מסע פיזי למסע רוחני. כל המסעות של כל המשוררות והמשוררים נפגשו באירוע מרגש זה.
המשוררים קראו שירים המבטאים מסע בזמן, והם נבחנו משירים המבטאים מסע במקום (במרחב). ההבדל ביניהם נוגע לא רק לכיוון התנועה אלא גם למה שהמסע משנה באדם ובתפיסת המציאות.
נעמי תדהר/ מה שנשאר
(קטע)
מָה שֶׁנִּשְׁאַר
אֵינוֹ הַשֵּׁם שֶׁנָּתְנוּ לִי בְּלֵדָתִי,
גַּם לֹא הַפָּנִים שֶׁהָעוֹלָם מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת.
אֵינֶנִּי מָה שֶׁאָמְרוּ לִי לִהְיוֹת
גַּם לֹא מָה שֶׁנִּסִּיתָ לִהְיוֹת לְמַעֲנָם.
יֵשׁ תֶּדֶר פְּנִימִי שָׁקֵט וּבוֹקֵעַ
לְלֹא מִלִּים שֶׁצְּרִיכוֹת לְהִסְתַּדֵּר
בְּשׂוֹרוֹת יָפוֹת.
לְהַבִּיט פְּנִימָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַשֶּׁקֶט
שׁוֹכֵן-
זֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי הוּא אֵיתָן וּמוּגָן.
עוֹמֶדֶת יְחִידָה מֵחֵטְא וְהַעֲמָדַת פָּנִים." (קטע משיר)
מה המשמעות של המסע עבור האדם?
הרצל ובלפור חקק הגדירו זאת כך: השאלה המרכזית בשירי מסע היא: "לאן הגעתי?" ומה המשמעות של המסע עבורי?"
מתברר לא פעם במסע שמשורר מתאר, שלא רק היעד חשוב אלא התהליך שהמסע מנחיל לכותב.
מסע עולמי/ ציפי שחרור
בשיר מסע במקום אנשים לומדים מרחב חדש. בשיר מסע בזמן הם מתמודדים עם שינוי רצף הזמן, גורל וזיכרון. בכל מסע, אדם מגלה גם חלקים חדשים בעצמו. לפעמים במסע הכותב עושה תיקון של דברים, תיקון של עצמו. כשאדם כותב על העבר, האם הוא משתנה? האם העבר משתנה? האם הוא משנה את העבר? אדם יכול ב'שיר מסע במקום' להרחיב את גבולות המקום, והוא יכול גם בשיר 'מסע בזמן' הוא מערער ומשנה את גבולות הזיכרון.
המשוררים הראו בשיריהם שהם כותבים שירי מסע כדי להבין את עצמם.
הרצל ובלפור חקק הרחיבו בדברי הפתיחה שלהם על מסורת ה“מסע” בספרות העברית. מתברר שזהו אחד הצירים המרכזיים ביותר של הסיפור היהודי־תרבותי. מסורת כתיבה על מסעות משתנה מאוד מתקופה לתקופה - ממסע פיזי־היסטורי בתנ״ך ועד מסע נפשי־קיומי בספרות המודרנית.
מִי שֶׁבֵּרַךְ / גיל-לי גל
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ
עָשָׂה לִי נֵס
בִּלְתִּי נִתְפָּס.
נָשֵׁק לְמִצְחֵי הַקּוֹדֵחַ
וְלַחַשׁ לִי
צְאִי
נְשָׁמָה טְהוֹרָה.
צְאִי -
וַאֲנִי אִתָּךְ.
אֶשְׁלַח לָךְ
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
זְרוֹעוֹת שֶׁל מַלְאָךְ,
שֶׁגַּם הוּא
רַק הֵלֶךְ
עַל שְׁבִיל שָׁקֵט
וְנִדָּח.
בָּרוּךְ שֶׁאָמַר
וְהָיָה הָעוֹלָם -
בְּדִיּוּק כָּךְ.
הרצאתו של הרב פרב על מסעות בני ישראל
במהלך האירוע המיוחד הזה הרצה הרב חניאל פרבר. הוא יצא מתיאור תחנות בני ישראל במדבר בדרכם לארץ המובטחת ושזה חוטים אל 'מסע הרבים במושבות' ביוזמת הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בין השאר אמר הרב חניאל פרבר:
"42 המסעות שעברו בני ישראל במדבר סיני מסמלים את כל תחנות הגלות והטלטולים שעבר עם ישראל מאז חורבן בית המקדש. הקריאה בהם, בימים אלו של שלושת השבועות נועדה להזכיר לנו שכל קושי או גלות הם רק תחנה בדרך אל הגאולה והכניסה לארץ. זאת כדי לעורר את הכמיהה והגעגועים לשוב לנחלת ארץ אבות ולבנות את בית המקדש מחדש.
דוגמא למסע עם משמעות נפשית עמוקה היא התחנה החמישית במרה תחנה המייצגת תהליכים מורכבים בחיי האדם, התמודדות עם מרירות, אכזבה ומשברים. בני ישראל מגיעים למרה אחרי שלושה ימים של צעידה במדבר בחום וללא מים, ועד שהם מוצאים סוף סוף מעיין הם מגלים שלא ניתן לשתות ממנו.
"כי מרים הם". העם מתלונן למשה והקב"ה מצווה עליו להשליך עץ מר. וכנגד כל הגיון העץ המר והמים המרים חוללו נס "וימתקו המים".
בעלי המחשבה וחכמי המוסר (הרב שמשון בן הרב רפאל הירש על התורה והרב אביגדור עמיאל בספרו הגיונות אל עמי על התורה) מנסים להסביר את המשמעות הרוחנית שאירעה לעם ישראל במרה.
בני ישראל היו מרי נפש באותו רגע, ולכן כל מציאות חיצונית שפגשו הייתה להם מרה. מצד שני הנס של השלכת עץ מר למים מרים מלמד שאת קשיי החיים לא מנצחים ע"י בריחה או הסחת דעת. הריפוי וההמתקה מגיעים כאשר לוקחים את הקושי עצמו, ותוך כדי התבוננות מבינים שגם הוא חלק מתהליך צמיחה ובניית חוסן שהכול מכוון מלמעלה כדי לחזק את האמונה ולהפוך משברים לניצול הזדמנויות.
מכאן אנו באים להבין את הקשר בין המסע של עם ישראל במדבר למסע המושבות - או מסע הרבנים. בשני המסעות קיים הרעיון של גשר, תיקון וקירוב לבבות. כשם שמסע עם ישראל במדבר נועד היה לאחד ולבנות את העם רוחנית לקראת כניסתו לארץ, כך מסע הרבנים נועד לאחד את הפלגים המנותקים (חרדים מול חילונים) ולגשר על תהום ולחבר את הישוב החדש לישן לשורשי המסורת.
המסע במדבר איחד את שבטי ישראל תחת הנהגה אחת. מסע הרבנים נועד לאחד את ההנהגה הדתית – הרב קוק מהישוב החדש והרב זוננפלד מהישוב הישן על מנת להוות דוגמא לאחדות מול המושבות."
שלושה מניעים למסעות של בני אדם
הרצל ובלפור חקק הבחינו בדבריהם בין שלושה מניעים למסעות:
יש מסע של שליחות (ייעוד)
זהו המסע ה“קלאסי”:
האדם יוצא כי הוא נקרא למשהו גדול ממנו.
כאן המסע הוא בחירה מתוך משמעות.
. ויש מסע של חיפוש (רצון)- אדם מחפש אחר דרך, אחר אמת. יש תחושת מחסור.
יש גם מסעות שהם בריחה: בריחה מעצמי, מזיכרון, ממשימה , מכאב או מכישלון. יונה הנביא בורח משליחות.
בכל מקרה: לאורך כל האירוע גילינו בשירים: במסע אדם פוגש את עצמו.
ירדנה טל כתבה שיר תמים על מסע בעקבות סבא:
מַסַּע חַיַּי / יַרְדֵּנָה טַל
סִפּוּרִים עַל סַבָּא מְהַדְהֲדִים בְּאָזְנַי
בְּכָל בֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי
מְסִיטָה וִילוֹן וְהַשֶּׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת אֵלַי
אִמָּא כְּהֶרְגֵּלָהּ שָׁרָה לִי שִׁיר בֹּקֶר שֶׁהִיא חִבְּרָה
סוּס חֶמֶד וּמֶרְכָּבָה דָּנִישׁ נוֹסַעַת לַמּוֹשָׁבָה
הַרְבֵּה זִכְרוֹנוֹת אֲנִי נוֹשֵׂאת עִמִּי
עַל מִשְׁפָּחָה מְיֻחֶדֶת כִּלְבָבִי
עַל סַבָּא סִפּוּרִים בְּלִי סוֹף
כְּשֶׁהִדְגִּישׁ תָּמִיד לֶאֱהֹב וְלָחוּשׁ אֶת הַטּוֹב
רָכַשְׁתִּי מִסַּבָּא תְּכוּנוֹת נִפְלָאוֹת
לַעֲזֹר לְסַיֵּעַ לְלֹא מִגְבָּלוֹת
לְהַבִּיט לַשָּׁמַיִם וְלִנְשֹׁם עָמֹק
לְהַמְשִׁיךְ בַּמְּשִׂימוֹת וְכָךְ נַגִּיעַ רָחוֹק/
עַד אֵין סוֹף
גבעות/ אסתר קמרון
(קטע משיר)
הָיִינוּ בְּמַאֲחַז אֶחָד שֶׁפֻּנָּה לֹא פַּעֲמַיִם - -
שֶׁפֻּנָּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים;
אַחַר כָּךְ בְּגֶשֶׁר נַהֲרַיִם
שָׁם בָּלְמוּ שְׁנֵי צְבָאוֹת עֲלֵי זְרָמִים.
וְרַבִּי נַחְמָן אָמַר: אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
עֲשֵׂה כְּאִלּוּ. הַחְלֵט שֶׁאַתָּה מַאֲמִין.
נַהֵל אֶת הַקְּרָב הַיּוֹמִי עִם מָה שֶׁיֵּשׁ
בְּאוֹר דּוֹרוֹת לוֹחֲמִים.
סיכום אירוע 'שירי מסע'
היה זה אירוע מרגש בתכנים שלו: ראינו בשירים מסעות רוחניים, מסעות חיפוש עצמי, אדם מחפש אחר ה"אני". נוכחנו לדעת שהזהות נבנית בשיר מן החוץ אל הפנים. ועוד לא עמדנו כאן על ההבחנה בין מסע גברי למסע נשי. הייתה גם כאן הבחנה ברורה.
הדרקון והאופנוע/ משה ויג
הָיִיתִי דַּרְקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ
מַפְלִיג בַּנָּהָר לֶהָבָה
עָלִיתִי לַשָּׁמַיִם, אֶל כּוֹכַב הַמַּיִם
לְצַנֵּן בְּעֵרָה
לַהֲפֹךְ אֶת הַכַּעַס לְנֶחָמָה
רוֹכֵב עַל אוֹפַנּוֹעַ שָׁחֹר
מַשְׁאִיר מֵאָחוֹר שֹׁבֶל פִּיחַ וּשְׁחוֹר
מַפְלִיג אֶל הָאוֹר.
מסע נשי לא פעם חוצה גבולות של גוף, מגדר ושפה. במסע הנשי שתיקה הופכת לדיבור.
גם במסע הגברי וגם במסע הנשי- השאלה במסע היא : מה קרה לי במסע הזה.
לסיכום: בכל שירי המסעות שאנו קוראים , המסע קורה בתוך התודעה.
משוררות ומשוררים השתתפו באירוע: רחל שלי בן חיון, כרמית רינצלר, רבקה תפארת, גיל-לי גל, נעמי תדהר, שושנה ויג משה ויג, ציפי שחרור, אברש בן ברוך, אביב מלסה, משה מאיר, יהודית סולומון, חוה נתן, דינה דלויה, רחל סיידוף, מלכה קוסוביץ, ירדנה טל,
מינה גורל, ענת שירן, חגי קמרט, איילה חג'ג', אסתר קמרון, ועוד.
