סיפור:
מלתעות- החקירה של ד"ר זהרוני /אבי גולדברג
את סיפור החקירה הבאה שפרטיה לא פורסמו בתקשורת ושמות המעורבים בה יישארו חסויים לעולם, שמעתי והעליתי על הכתב כמיטב יכולתי מפיו של חברי ד"ר אוסקר זהרוני שכבר זכה למוניטין ומכונה "שרלוק הולמס מרחוב הלסינקי".
כשהגעתי לביתו כבר שקעה השמש בים לא הרחק מחוף פרישמן, מנהג שקנתה לה מימים ימימה לשכשך במי הים הקרירים לעת ערב. ואכן החום שכך קמעה ונותרה רק שמיכה לחה שעטפה עיר כבית מרחץ תורכי. האצתי את הליכתי , אוסקר הקביל את פני, כוס לימונדה צוננת בידו .
התיישבנו בחדר המגורים, טרטור עמום וקור מחייה נפש נשב מהמזגן המיושן.
התרווח אוסקר על כורסא חורקת פיסק רגליו בהרחבה, התבונן בי כמי שמטיל ספק אם ארד למשמעות סיפורו ופצח:
"שמעת ודאי את חדשות השבוע האחרון, על תקיפת תנים נופשים על חוף הכנרת."
הנהנתי. "ובכן לא על מקרה זה אספר כי אין לי עניין או מעורבות בו אלא על דרך האנלוגיה. אספר לך על חיית פרא שתקפה מטיילים ליד ים המלח, חיה מסתורית שטרם תהיתי על קנקנה.
המטיילים ישנו באוהל לא הרחק מים המלח, ואחר התקרית אושפזו בבית החולים הדסה בירושלים, שמות המטיילים וכן מידת הפגיעות בהם נותרו לבקשתם חסויים.
למחרת התקרית זימן את עצמו לביתי , פרופסור מכובד וביקש כי אחקור את מהות התקרית, באשר המטיילים היו תלמידיו ועסקו במחקר שדה שהוא אישר ולכן חש באחריות המוטלת עליו למה שהתרחש".
פרופסור זילברשץ עומד בראש מכון העוסק בזיהוי בעלי החיים ומיני הצומח המוזכרים במקורותינו, ובמתן השם המדעי הראוי על פי הסיווג המקובל שקבע לינאוס הזואולוג ביולוג השוודי"
לדבריו של פרופ' זילברשץ יצאו הסטודנטים לתצפית בבעל חיים מוזר שהוזכר בתורה , חיית פרא בת כלאיים על פי ההלכה באשר היא קשורה בטבורה לאדמה ושמה אדני השדה.
שאלתי את הפרופסור, אמר אוסקר, לפירוש השם אדני השדה שניתן לחיית טרף והפרופ' השיב:
"מלאכת המיון הגדולה והבסיסית, הפרדה בין טבע דומם, צומח וחי נעשתה בששת ימי הבריאה אך את מתן השמות ליצורים שנבראו, הותיר הקדוש ברוך הוא בידי האדם : "ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו".
"אוסקר דברי חכמים והמעשיות אינם מעניינים אותי. אני כאן כדי לראות כיצד אתה מפענח פשעים, זו הסיבה שהטרחתי עצמי לכאן "
"בסדר חברי," השיב אוסקר, "רק הלכתי בדרכו של המאסטר שרלוק הולמס כשעסק בפענוח הפרשה המסתורית של חיית טרף אחרת , כלבם של בני בסקרוויל. "
" אם כן אתה רומז לכך שהחיה האימתנית הנזכרת בתורה נשכה את המטיילים ליד ים המלח? הרי כלבם של בני בסקרוויל היתה חיה רעה בדיונית פרי רוחו של ארתור קונאן דויל? " .
אוסקר הרהר לרגע והשיב "לצורך מתן תשובה לשאלתך מוטב שתשוב לכאן מחר בערב."
למחרת היום בשעה שבע בערב שבתי לביתו של ד"ר זהרוני, בחדר המגורים ישב כבר פרופ' זילברשץ, מנחה המחקר אחר בעל החיים המסתורי והדוקטורנט המוכשר נתן בן שוע שעינו הימנית הייתה חבושה ברטייה.
"רבותי, לשמחתי לא נזקקתי לצאת מהחדר אל החלל התל אביבי המהביל כדי לפענח את התעלומה. אמר אוסקר בשלווה, אך ברשותכם, ראשון ראשון ואחרון אחרון.
נתן בן שוע מתלמידיו של פרופ' זילברשץ, התמקד במסגרת עבודת דוקטורט בפענוח זהות היצור המוזכר במקורות, זיהוי חיית טרף מסוכנת הקשורה בטבורה לאדמה, כלאיים חיה- צמח! מתוך הנחה שלא לשווא נתנו חכמים הלכות כלאיים המתייחסות ליצור זה אלא אם היה קיים .
עבודת הדוקטורט שלו הסתמכה על איזכורים מאוחרים בדבר קיומו של היצור הביזארי: בספר המסעות של בן המאה הארבע עשרה, ג'ון מנדוויל, וכן בכתב יד עתיק המיוחס לחלפון בן נתנאל הלוי שליווה את יהודה הלוי בסיורו בצפונו של ים המלח.
לצורך השלמת המחקר הייתה נחוצה לדוקטורנט הצעיר ראיה ממשית בדבר קיום החיה - צמח. הוא פנה למנחה שלו וביקש לקיים תצפיות בטבע ולשתף בהן שלושה סטודנטים סקרנים שהסכימו להיות בין מגלי חיית הטרף שעד היום נחשבה למפלצת פרי דמיון ולא לממשות."
"מסכים איתי עד כאן איש צעיר?" שאל אוסקר,
נתן בן שוע הנהן בראשו המושפל.
"ואתה פרופ' זילברשץ מדוע מצאת לנכון לאשר מחקר אקדמי באדני השדה, יצור דמיוני שכמותו רבים במטמורפוזות של אובידיוס או בסיפוריו של קפקא? הרי מכיר אתה את הספקנות של הרמב"ם ורש"י ורב עובדיה מברטנורא בדבר קיומה של הכלאה בין בעל חי לצמח הדובר בשפת אדם וכל הקרב אליה שם נפשו בכפו, חיה הקשורה בחבל טבורה לאדמה! יצור המתאים לדמיונו הפרוע של הצייר ארצ'ימבולדו שדיוקניו גם הם זיווג ביזארי, של פרי השדה ופירות העץ, קוריוזים שנועדו לעינוגם של מצנאטים מבית הבסבורג בפראג.
הפרופ' ישב חיוור ומלמל, "נסחפתי אחר התלהבותו של הצעיר המבריק שיושב לידי. מודה בכך".
אוסקר זהרוני המשיך: "לאחר ששמעתי לראשונה את הסיפור המוזר אמרתי לעצמי הרי בסופו של דבר היצור אינו קיים כפי שהקללה על בני בסקרוויל לא הייתה אלא עורבא פרח, אם כך כיצד נפגעו הצעירים?".
אוסקר לגם מהלימונדה הצוננת והמשיך:
"שיחת טלפון לבית החולים הדסה בירושלים לחברי ד'ר נגב, סיפקה לי את המידע על סוג הפגיעה במטיילים. אין מדובר בנשיכת חיית טרף, אלא במעין כוויות של קרני לייזר בעיניהם. ברור בבתי עסק המשכירים ציוד לייזר להקרנת הולוגרמות, העלתה כי נתן בן שוע שכר ציוד מסוג זה מספר ימים לפני התאונה.
אם כן, החוקר הנמרץ שכר ציוד להקרנת הולוגרמות, הציב אותו ברשלנות על חוף ים המלח והקרין לתדהמת חבריו הולוגרמות של יצור דמיוני. ההצגה הייתה מושלמת וחבריו כבר היו מוכנים להשתכנע כי זכו לראות את המפלצת הקדומה במו עיניהם, אלא שכשל בציוד ההקרנה גרם לפגיעה בעיניהם והם מאושפזים בבית החולים.
תוכל לאשר את העובדות ?"
שוב הנהן הדוקטורנט בראש שחוח את שנאמר.
" נוכל להשאיר את הפרשה האומללה שהסתיימה למרבית המזל ללא פגיעה חמורה, כתאונה, כניסיון כושל של צעיר השואף לבסס עצמו בעולם המחקר על תרמית, הרי אין הוא הראשון לעשות זאת.
מאידך עליך לשתף פעולה ולהודות כי התרמית שרקמת בכדי לשכנע כי מצאת את החיה הקדמונית ולעזוב את עולם האקדמיה ולחפש עתידו במקום אחר"
נתן בן שוע הנהן שוב בראשו השחוח לשמע הדברים שהטיח בו ד'ר זהרוני. מן הסתם היה מוכן לשלם מחיר כבד יותר על התרמית שכשלה.
