על ירח אפל Dark Moon    עם איתמר רבי /  ורדה שפין גרוס

 

איתמר רבי הוא משורר ותיק . לאחרונה הוא הוציא לאור את ספרו החדש "ירח אפל" בהוצאת ארגמן מיטב.

 

מה ייחודו של הספר הזה?

 

הספר החדש שלי הוא הספר החמישי שלי שנכתב חמש שנים אחרי הספר האחרון. רוב השירים בספר נכתבו במהלך תקופה זו.

כמו בשאר ספריי הקודמים(למעט הספר הראשון) הספר מורכב משירים קצרים ומדוייקים, דמויי הייקו. הייתי אומר שזהו הוא הספר הבשל והבוגר עד כה מכל ספריי.

 

 

מי הם שלושת המשוררים האהובים עליך במיוחד ומדוע?

 

הראשון יהודה עמיחי עמיחי הוא רב אמן של דימויים. שירי הזכרון שלו על אימו שבו את ליבי. 2 השני הוא משורר לא מוכר בכלל - יורם בק. הוא משורר שגיליתי ממש במקרה. יורם בק הוא מעין משורר פילוסוף הוא משורר ששר את הטבע. משורר צנוע וגדול. 3 יצחק עוגן יצחק עוגן הוא משורר חשוב מאד בשירה העברית ששמו נשכח. אהבתי בעיקר את שירתו המאוחרת.

 

 אם היית נקלע לבקתה מבודדת בהרים למשך חצי שנה, איזה שלושה ספרים היית לוקח איתך ומדוע?

 

במקום חלום של נתן זך . זהו ספר שהוא חלום. לדעתי היפה מכל ספריו. נתן זך מביא עימו בספר את חוויותיו מאיטליה. 2. אבן השתייה של יורם בק. זהו ספר סוניטות יפהפה שהוא חלק מטרילוגייה. 3. יוליסס של ג'יימס ג'וייס . הקריאה בספר הזה היא חוויה. זהו ספר שלא נגמר . עד היום איני מבין את רובו.

 

 

ספר קטן , כמו ספר כיס, קטן אבל נוגע.

מרבית השירים מופיעים כך שבכל עמוד  2 שירים קצרים, שמתכתבים עם צורת ההייקו- אבל לא שומרים על כלליו .  אין שמות לשירים וכוכבית מפרידה בין שיר לשיר

 

*

ערב של סתו / הרבה עננים / קצת שמים

 

*

שתים בלילה / קול נחירות השכן /בכל הבנין

 

(כל קו אלכסוני מפריד-  הוא שורה חדשה במקור  - ו.ש.ג )

השקט ביקום. עננים ושמים מצד אחד, ומצד שני קול תרועה רמה,  שאולי מגיע לשמים. המשורר הולך מהגדול והרחב ,  אל הקטן, האנושי,  הולך מקוסמוס למיקרוקוסמוס, לתרועת השכן המרעידה עולם ומלואו, ואת כל הבנין.

 

*

חמש בבוקר / מקיץ מחלום / רגע לפני הסוד .

 

*

פסגה גבוהה / עכביש מטפס אליה / על נקלה

 

צרופי השירים נותנים עוצמה וכוח למלים:

מקיץ מחלום רגע לפני הסוד, רגע לפני ההתגלות , רגע אופטימי ,רגע לפני הפיסגה הגבוהה אבל מי שכובש אותה הוא העכביש. החרק הקטן, הזניח. המשורר מניח את האדם מול העוצמות וניצחון הכיבוש של החרק , כשהאדם לא מגיע. כמו סיזיפוס נופל בקוריו כל פעם מחדש.

(אגב עכביש, גילוי נאות -לגבי שמי,  'שפין' - בארצות הגולה, במזרח אירופה, נהגו לתת שם כביכול 'מביש' ליהודי העיירה. באידיש 'שפין' משמעו עכביש. והנה, אני שמחה לשמוע שאני כובשת פסגות...)

 

*

על ציר העולם / יושב / התרנגול.

 

*

חרק הפוך / עלם צעיר בועט בו / ללא רחמים

 

התרנגול הוא הגבר, הוא הקורא - הוא מלך העולם , והאדם לעומתו במלוא עליבותו מול חרק הפוך, מול חוסר אונים - בועט בו בלי רחמים

 

*

אחרי הגשם / המוני חלזונות / ושַחְרור בודד.

 

*

ארבע בבוקר / זקן על קלנועית / לבד על הכביש

 

תמונה מכמירת לב. שוב המקרו לעומת המיקרו, המוני חלזונות לעומת אחד זקן על הכביש, הם בקונכיה שלהם על האדמה, מתקדמים לאטם אבל הם אדונים לעצמם, והאדם , הרם ונישא מהם אמנם אבל  בודד ועל כיסא גלגלים.

 

*

לילה אפל- /האיש שפוסע לפני /נדמה פוסע / בכיוון ההפוך

 

*

אוטובוס חולף / מרעיד את העץ / מניס את הציפורים.

 

יש משהו אניגמטי בלילה אפל ואיש נדמה שפוסע אליך. אולי זו שאיפת לב , אולי בדידות תהומית שמישהוא נראה כמו בא אליך עצוב ואפילו הציפורים נסות על נפשן.

ואין נחמה.

 

איתמר רבי עשה צירופים חכמים ורגישים בספר הקטן והצנוע הזה.

נראה כי השירים הם כמו סרט קולנוע או כמו ציור.

וא-פרופו ציור , ראינו 2 רישומים יפהפיים בספר, והאחד של אדם הנס מפני תרנגול שמאכלת בידו...פרי עטו של דודי שמאי האחראי על איור הכריכה והאיורים בספר.

כאמור על גבי הכריכה: איתמר רבי, בן 47,  מטפל סיעודי. הוציא 4 ספרי שירה:

2002, השמש מזמן שקעה בחלונו ,  2019, בבדידות , 2020 ציפור בודדה , 2021 שש בערב.

מתוך דברים שכתב ראובן שבת,  מו"ל הוצאת מיטב, בדברי הפתיחה לספר:

המשורר מזמין אותנו להתבוננות חשופה, ישירה ועיתים אירונית, במארג החיים הישראלי ובכלל. המשורר "לוכד רגעים חולפים בין ערב סתיו לקיץ, בין בדידות מעיקה ליופיו הפתאומי של הטבע".

השירים "נעים על הציר שבין היומ-יומי לנשגב.. עד מעוף הבז המשאיר 'אש בשמיים'. זהו מסע פיוטי המבקש לפענח את "הסוד" רגע לפני היקיצה מחלום, תוך שהוא מישיר מבט אל הכאב ואל האבסורד שבקיום האנושי".

המשורר שלא חוסך שבטו על יצר ההרס של האדם , מוצא נחמה "בציפורים המזדמנות אל אדן החלון ובכוחה המרפא של היצירה"

"ירח אפל " הוא ספר על ניגודים המרכיבים אותנו: האור והחשכה, המציאות וההזיה,המלים שנכתבות ואלו שמהדהדות דווקא בשתיקתן. .. "זהו קולו של המשורר המיטיב לבטא מלים נכונות ומזמין את הקורא לחיפוש אחר משמעות בתוך הכאוס"

 

איתמר רבי זקוק לשירה, חולם על שירה על להיות משורר -  גם כשהוא ער הוא ממשיך לחלום,

"...בחלומי הייתי משורר

בהקיצי המשכתי לחלום"

 

"...השירה היא רוח

החיים הם דלת"

 

השירה מתדפקת על החיים, היא מזור, היא תקווה – היא רוצה להיכנס!

 

ירח אפל,   Dark Moon