קינת דוד בביצוע תזמורת הבארוק ירושלים / מארי רוזנבלום
ב9 ליוני התקיימה בהיכל התרבות הופעת הסיום של תזמורת הבארוק של ירושלים עם ביצוע היצירה המיוחדת "קינת דוד".
תקופת הבארוק חשובה בתרבות האירופית. היא נמשכה, בערך, משנת 1600 ועד 1750, עם מותו של באך, והשפיעה על המוסיקה, ציור, פיסול, אדריכלות, ספרות ותיאטרון.
מאפייני הבארוק הינן:
דרמטיות, קישוטיות, ניגוקים חזקים, נסיון לרגש ולהרשים את הקהל.
תחת השם "בארוק נכללים סגנונות התקופה רבים של מוסיקה שמקורם מאזורים רבים באירופה ושנכתבו במהלך של כ-150 שנה. הבארוק נולד באיטליה. שם נוצרו סוגות קוליות חדשות – האופרה, הקנטטה, האורטורין, הסונטה והקונצ'רטו.
יוהאן סבסטיאן באך נחשב לגדול מלחיני הבארוק.
מלחינים נוספים :ג'ורג' פרידריך הנדל, אנטוניו ויואלדי, קלאודיו מוטורדי, הנרי פורסל.
בתקופה זו התפתחו צורות מוזיקליות חשובות כמו:
אופרה,
אורטוריה
קונצ'רטו,
סוויטה,
פוגה,
תזמורת הבארוק הירושלמית ערכה מסע בערים אירופאיות, שהוו מרכזים מוזיקלים חשובים. התזמורת התמחתה בביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק ובמוסיקה מוקדמת, על כלים תקופתיים.
נוסדה על ידי דוד שמר, צ'מבליסט.
בקונצרט זה השתתפו כ-20 נגנים וארבעה סולנים.
בתכנית:
ג'רמיה קלארק - סוויטה מתוך "מוסיקה על מות הנרי פרסל"
וויליאם בויס – "קינת דוד למות שאול ויהונתן"
ג'רמיה קלארק (1674 - 1707) היה בן תקופתו הצעיר של הנרי פרסל. שניהם נמנו עם תלמידיו של ג'ון בלואו בקתדרלת סנט פול ושניהם שרו במקהלת הנערים של הקאפלה המלכותית. אחד מפרקי הסוויטה התזמורתית מאת קלארק שבה נפתחת תכניתנו מוקדש לזכרו של פרסל. זהו פרק מוסיקה שעוצמתו הרגשית יוצאת הדופן מבטאת היטב את הערצתו של המלחין לעמיתו המהולל.
היצירה המרכזית בתכנית היא "קינתו של דוד למות שאול ויונתן" מאת וויליאם בויס (1711 - 1779), דמות בולטת במיוחד בחיי המוסיקה של לונדון במאה ה - 18. "קינתו של דוד" היא יצירה מוקדמת מאת בויס. היא חוברה ב - 1736 ומהווה דוגמה נפלאה לסוגת האורטוריה התנ"כית שהייתה נפוצה מאד באנגליה של סוף תקופת הבארוק.
"קינת דוד" הוא קונצרט מיוחד של תזמורת הבארוק שבמרכזו יצירה מרגשת המבוססת על סיפור מקראי של דוד המלך המקונן על מותם של שאול ויונתן.
"איך נפלו גיבורים".
ויליאם בויס הלחין אורטוריה המביאה את הדרמה, האבל והאהבה שכתובים בסיפור המקראי באמצעות מקהלה, סולנים ותזמורת.
יצירתו כמעט ואינה מבוצעת בישראל והקונצרט הוצג בבכורה ישראלית.
המנצח אנדרו פארוט.
דוד חיבר קינה זו כששמע של שלושה מיקיריו נהרגו : שאול המלך, שלושה מבניו, ובהם יהונתן.
הקינה עוסקת בנאמנות בין חברים, היכולת לכבד יריב, כאב על אובדן], אנושיות וחמלה גם בזמן מלחמה.
השירה לקוחה מספר שמואל ב' פרק א'.
"יז וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. יח וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. יט הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. כ אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. כא הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. כב מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים--קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. כג שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. כד בְּנוֹת, יִשְׂרָאֵל--אֶל-שָׁאוּל, בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן. כה אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה--יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל. כו צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים. כז אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה. {פ}".
