חזקה מהרוח -על אסתר שמיר/ אלדד בוברוביץ'
כמה מילים לזכרה של אסתר שמיר
1951 - 2026
כואב הלב על לכתה של אסתר שמיר.
יש אמנים שהשירים שלהם מלווים אותך כל כך הרבה שנים, עד שהם נטמעים בזיכרון הפרטי ובפסקול החיים עצמם. אסתר שמיר הייתה אחת מהם.
היא הייתה הרבה יותר מזמרת או פזמונאית. היא הייתה מהיוצרות החשובות והמקוריות של הרוק הישראלי. קול נשי חד, עצמאי, חכם ואמיץ בתקופה שבה לא היו הרבה כאלה. היא כתבה שירים שלא דמו לאף אחד אחר, עם שילוב נדיר של רגישות, עומק, מלודיה וכנות.
"עברתי רק כדי לראות", "במקום הכי נמוך בתל אביב", "חזקה מהרוח", "אמצע ספטמבר", "תמונה שבורה" ושירים רבים אחרים שלה הצליחו לגעת במקומות הכי פרטיים ויחד עם זאת לדבר אל כולנו. שירים שמחלחלים לאט, נשארים ומלווים אותנו שנים.
רק לפני כמה ימים קראתי את הראיון האמיץ שלה, שבו סיפרה בגילוי לב על מחלת הסרטן ועל המבט הישיר שלה אל החיים ואל המוות. גם שם בלטו האומץ, היושרה, הכנות והיצירתיות שאפיינו אותה לאורך כל הדרך.
היום, כשאני חוזר ל"במקום הכי נמוך בתל אביב" ול"עברתי רק כדי לראות", נדמה שהשירים האלה נשמעים אחרת לגמרי. כאילו היו שם מאז ומתמיד התבונה, הפיכחון והאומץ של מי שהביטה לחיים ישר בעיניים, גם ברגעים הקשים ביותר.
היא המשיכה ליצור עד הרגעים האחרונים, כאילו המוזיקה הייתה עבורה לא רק דרך להתבטא, אלא דרך לנשום.
היום אנחנו נפרדים מיוצרת גדולה באמת. אחת מאותן דמויות שלא תמיד עמדו במרכז הזרקורים, אבל בלעדיהן המוזיקה הישראלית הייתה הרבה פחות עמוקה, הרבה פחות אמיצה והרבה פחות יפה.
תודה אסתר, על השירים, על המילים, על הקול ועל הדרך.
יהי זכרה ברוך. 💔🎵
