שיר:

בַּמְּתִים חָפְשִׁי /בנימין אלקובי 

 

 

 

(בעקבות המסה של אבינועם חקלאי על 'המלאך פוטא' באתר בכיוון הרוח')

 

מַהוּ הַחֶסֶד הַנִּפְלָא, שֶׁעוֹשֶׂה לִי חֹסֶר-

הַמִּסְגֶּרֶת הָאָקָדֵמִית, אוֹ כָּל מִסְגֶּרֶת כּוֹפָה

וּמְחַיֶּבֶת אַחֶרֶת בְּחַיַּי עָלַי, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִקְרֹא

 

מַאֲמָר שָׁלֵם, וְלֹא לְהָבִין מִמֶּנּוּ מִלָּה,

וְשׁוּם חֵלֶק בַּמִּשְׁפָּט אֵינֶנּוּ מִתְחַבֵּר לְחֵלֶק אַחֵר,

וְשׁוּם פִּסְקָה לְזוּלָתָהּ  -

 

בְּלֹא לְהִתְחַיֵּב לִכְלוּם, לְשׁוּם הֶסְבֵּר, נִמּוּק אוֹ הוֹכָחָה,

וּלְהַרְגִּישׁ וְלָדַעַת, בְּכָל-זֹאת

כִּי זֶה פָּשׁוּט נִפְלָא.

 

זוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה

שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקִי

בְּאַחֲרִית חַיַּי.