בין יהודים לברברים ברומא העתיקה עם שמחה ארליך / ראובן שבת

 

ברומן ההיסטורי החדש "שמעון וגייזריק" ,מתוארת המאה החמישית, תקופה של קריסת האימפריה הרומית, פלישות שבטים ברבריים ומאבקי כוח. בתוך מציאות זו מתפתח סיפור אישי של נער יהודי שומר מצוות המוצא את עצמו בלב שבט לוחמים.

העלילה משלבת בין התרחשויות היסטוריות לבין שאלה המלווה את ההיסטוריה היהודית שנים רבות:
מה עלה בגורל כלי הקודש של בית המקדש?

ד״ר שמחה ארליך הוא חוקר, ממציא ומדען בעל דוקטורט לאלקטרוניקה מאוניברסיטת UCLA, עם פעילות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. לצד זאת, הוא עוסק שנים רבות בהיסטוריה, מחשבה וספרות.

זהו ספר הביכורים שלו, הנשען על מחקר היסטורי ומשלב כתיבה עלילתית עם רעיונות מתחומי ההגות והרוח. המסע נע בין רומא, שבטים ברבריים ועולמות רוח, ועוקב אחר דמות הנעה בין תרבויות וזהויות.

 

מה מייחד את הרומן הזה וכיצד הגעת לכתיבתו ומדוע כתבת אותו

הספר הוא רומן היסטורי על רקע של תקופה מעצבת בהיסטוריה של אירופה, המאה החמישית, שמעט מאד ידוע עליה הן בהיבט הכללי והן בהיבט היהודי. למעשה לא נכתבו כלל רומנים על רקע התקופה הזאת. הספר שופך אור לראשונה על התנהגות שבטים ברברים במאה החמישית, בעיקר שבט הוונדאלים שכמעט לא נכתב עליהם דבר. זו הייתה תקופה סוערת ומרתקת, שבה פעלו דמויות גדולות מהחיים, כמו גייזריק, שהינו דמות היסטורית אמיתית של מנהיג שבט הוונדאלים.  דמותו של גייזריק עניינה אותי במשך שנים רבות וממלאת תפקיד מרכזי בספר שלי.

 

ספר מעט על עצמך וכיצד הגעת לכתיבה

כבר מילדותי נמשכתי לימי הביניים. ייתכן שהמשיכה לתקופה מרתקת זו החלה בילדותי, כאשר קראתי על האגדות של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, טבעת הניבלונגן (שעליה כתב וגנר סדרת אופרות) או כאשר ראיתי סרטים ישנים כמו 'אל סיד' או 'אייבנהו'. אני זוכר שכילד תמיד רציתי להרוג את הדרקון ולהציל את הנסיכה... המשיכה לימי הביניים, העטופים בערפל מיסטי, לוותה גם בעניין שלי בעולם הרוח ובמיסטיקה היהודית – הקבלה. במהלך השנים גדלתי, התבגרתי והייתי צריך, כנהוג, לרכוש מקצוע. אז למדתי להיות מהנדס אלקטרוניקה. למדתי בישראל, למדתי בארצות הברית, אספתי תארים, הייתי בתעשייה הביטחונית וניהלתי שם פרויקטים, ובהמשך גם בתעשיית ההייטק הפרטית. אבל... חיידק ימי הביניים נשאר, גדל, התחזק והתגבר עד... שניצח אותי. אז החלטתי לפרוש ולכתוב כמובן על... ימי הביניים. במהלך הכתיבה נסחפתי אט־אט לתקופה מוקדמת יותר: ראשית ימי הביניים, התקופה שבה האימפריה הרומית האדירה במערב קרסה תחת לחץ השבטים הפראיים מהצפון. זו הייתה תקופה סוערת ומרתקת, שבה פעלו דמויות ססגוניות וגדולות מהחיים. השילוב של היסטוריה כללית, יהדות ומיסטיקה תמיד משך ואיתגר אותי ולכן החלטתי לכתוב עליו.

 

 מי הם שלושת הסופרים הכי מוערכים בעיניך מכל הזמנים ומדוע

הסופרים האהובים עלי הם אלבר קאמי עקב חוכמתו ואישיותו, רוברט גרייבס שהוא לדעתי הסופר בהא הידיעה של רומנים היסטוריים וארנסט המינגווי עקב ההרפתקנות והעצב הטבועים בספריו. אפשר אולי להוסיף את סקוט פיצג'רלד שספרו "ענוג הוא הלילה" השאיר עלי רושם רב ובעיקר המשפט שרשם שם, המסכם את זוועות מלחה"ע הראשונה - "”עניין זה של החזית המערבית, עוד זמן רב אי אפשר יהיה לחזור עליו. הצעירים חושבים שהיו יכולים לחזור עליו, אבל הם טועים. מאה שלמה של אהבה נוסח המעמד הבינוני כלתה כאן. כל עולם המחמדים שלי, היפה והמובטח התפוצץ”.

 

אם היית צריך להתבודד חצי שנה בבקתה בהרים, איזה שלוש ספרים היית לוקח איתך לשם ומדוע?

הייתי לוקח את התנ"ך, את הספר "המיתוס של סיזיפוס" של קאמי. אפשר לקרוא אותו מס פעמים כדי לרדת לעומקן של כמה רעיונות פילוסופיים מעניינים הנמצאים בו, וכן את הספר "כה אמר זרתוסטרא" של ניטשה בו  מציג  את רעיונותיו המהפכניים.