צילומים: צביה ויצמן כספי 

״סיור בתים מבפנים״ - ToHa One - בהדרכת אדריכל עדי דוידוב/צביה וייצמן כספי

 

בתים מבפנים״ מיזם שמתקיים 18 שנה״ מתוך יוזמה בינלאומית open house Worledwaid שישי בבוקר, יום

בלובי היפה של ToHa One התאספו עשרות אנשים סקרנים, רובם מבוגרים ויודעי דבר בתחום, חלקם אולי אדריכלים.אפשר לזהות אותם, יש להם בד״כ סגנון וטעם טוב. הם קשובים לדבריו של האדריכל עדי דוידוב ויש להם צורך להעיר הערות. הם מבינים משהו בנושא או רוצים להרשים. האדריכל דוידוב מבקש ״שאלות בסוף..״ יש לו סדר בדברים, הוא היה שם מההתחלה.

 

 

דוידוב: המשולש דרך השלום, תוצרת הארץ, יגאל אלון, שמות הרחובות ששם נהגה המיזם. לבחירת השם לפרויקט, יש משמעות. הוא מתנוסס בגאון באותיות של קידוש לבנה, בלעז ToHa. משרד אדריכלים רון ארד ואסא ברונו (ישראלים ירושלמים לשעבר) חברה היושבת בלונדון, רואים אומנם ראיה גלובלית  אך אין ספק שהם בוחנים את המרחב בעין ישראלית.

על כן חייב להיות משהו מ״תוצרת הארץ״. אבל, עברית שפה קשה עם עיצורים ואותיות גרוניות וצריך לעצב לוגו לעולם הרחב. לכן הוחלט על השם  קיצור של תוצרת הארץToHa One ו-ToHa Twe.

רקע: בשנת 2008 (חברו בעלי הקרקע גב ים ואומות) רכשו קרקעות בצומת העמוס והסואן והחשוב ביותר בתל אביב, בדרך השלום יגאל אלון. שילבו כוחות כשרונות ומשאבים להקים בנין משרדים סופר מודרני שיהוה נקודת ציון בתחום. לכן פנו לטופ ״רון ארד אדריכלים״ (שתכנן גם את מוזיאון העיצוב בחולון).

רון ארד ואסא ברונו (שנפטר לאחרונה), נענו לאתגר.

לפי אגדה אורבנית, לקח רון גוש קרח והחל להכות בו אקראית ולפסל אותו וכך נוצר הדבר הראשוני וממנו נולד הרעיון העיצובי. שתי מסות גדולות (אחד שמנמן ומפותל והשני גבוה נישא ורם). שני מגדלים, כקומפלקס אחד, בנפח של 60.000 מ״ר פלוס 18.000 מ״ר. סדר גודל שלא היה כמותו בציר עמוס היקף של כ- 250.000 מעל הקרקע ועוד 100.00 תת קרקע.

״זהו אתגר אדריכלי הנדסי ענק לקחת את השטחים הללו. כשהמטרה היא גם לחזק את הציר ולמקם משרדים ומרכזי תעסוקה במתחם. בצומת השלום הפקוקה עורק ראשי, תחנות רכבת, ירידה לאיילונים…הקונספט התגבש מהצורך והתנאים, ונהגה הרעיון לתכנן ״בניין הפוך״ רעיון אדריכלי הנדסי עצום. הבנין מצמצם עצמו כשהוא יורד לקרקע ונפתח וגדל כלפי מעלהל- 29 קומות. מרכז הכובד באמצע - קומות 14-15. הבטן. כמויות עצומות של בטון מזויין וברזל. מיטב אנשי המקצוע עמלו על חוכמת התכנון״.

העמודים אלכסוניים נטויים (נשמע כמו טעות…) בהפוך על הפוך, זה הפתרון. דווידוב:״לאלכסון יש וקטור, הוא יוצא מנקודה אחת תופס זוית ומסתיים בנקודה אחרת.  פה מתחנו את הקצה עוד יותר ועשינו עמודים בשני וקטורים עמוד יוצא ונשבר ומגיע לנקודה אחרת לעמוד ישר. בקומות הכי גדולות, בבטן, יש כ- 4.000 מ״ר.

 

זהו סדר גודל שלא קיים בבניינים רזים. זה מוצר נדרש לחברות כמו GOOGLE למשל. ככל שיורדים לקרקע הקומות מצטמצמות כאמור. דומה הדבר לנעל עקב…״

אגב, בToHa שזה כאמור קיצור של ״תוצרת הארץ״ ישבו עד לתחילת שנת 2000 כל היבואנים. לא יצרו פה made in Israel.

אני גרה בקרבת מקום ועבדתי בסביבה בשלבי הבניה. הדיעות לגבי העיצוב שהתגבש היו חלוקות, מקפלן הבניין נראה כמו אוניה פצועה שעלתה מן הים, ממזרח כמו פחית מעוכה, היו לToHa מבקרים ואוהבים. אין ספק שהבנין הוא אייקון אדריכלי שמדבר בשפה חדשה. כמו מנוע טורבו של יצירתיות וניצול משאבים וחשיבה ירוקה והוליסטית. דווידוב: ״כבר בתכנון הראשוני נרכשו 400 עצים בוגרים  ליצור ריאה ירוקה. ופוזרו ספסלי ישיבה.

.לToHa 1שלוש רגליים המאחסנות את המערכות. ברגל המזרחית מסתתרים שטחי שירות, ברגל הדרומית האלמנט הורטיקלי יורד ליסודות ויוצר קונסטרוקציה, גרעינים המחזקים את החלק הדרומי. הרגל המרכזית מחזיקה את הבניין. בתוכו מערכות מיזוג אויר, ממ״ק, מדרגות, פירים, מעליות, שירותים…95 אחוז מהחלל זוכה לאור טבעי. כן התקרה שקופה. בשל הצורה שהבניין הולך ומתפתח ומסתובב, העמודים מלווים את הקונטור של הקומות ומייצרים את הגיאומטריה המרחבית. לבניין יש 13 חזיתות משתנות. כשבדרך כלל לבניין יש 4 חזיתות או 5 כולל הגג. פה בשל הפיתול יש כאמור  נקודות מבט שונות.

אומנות העיצוב ואסתטיקה מעניינת. דומה לעוגת שכבות כשכל שכבה מופעלת כמדף חיצוני ויש 5 קילומטרים של מדפים היקפיים. רעיון אדריכלי אמיץ שרק הזמן הבין את היתרונות שלו. כך נוצרת מעין הפסקה בין קומה לקומה ונוצר קונטור שונה בפוזיציה ובנפח ביחס לקומה שמתחת. ממשיך דוידוב.

חוצים את הלובי ועולים בעזרת עובד הבניין (שרק הוא יכול להזמין את המעלית) לקומות האמצע שהן הבסיס התומך, כולם מצטלמים ויש הזדמנות להציץ למשרדים, שבימי שישי מושבתים, פינות קפה מפנקות, העונה על כל הצרכים מחברות וכלי כתיבה משחקים לריכוז אור טבעי. We Work

הלובי מעוצב באיפוק, מעוטר בתאורה חמה, אין עמודים. ״ללובי היו דרושים 8 עמודים שפוגשים קרקע, העומס יורד לקורות ומשם לגרעינים העמודים האלה הם בקומה השישית, בעזרת שני הגשרים, נוצר מעין שולחן…״ פה אני מאבדת קשב, כולם מעירים הערות ושואלים שאלות והמונחים מאוד מקצועיים.

בקיצור, לכל ברור כי זהו תיאום הנדסי מורכב.

יש פתרונות טרנספורמציה, מעבר כוחות המפזרים את העומס ל6 הקומות הראשונות יש תפקיד חשוב, בקומה שלישית למשל יצקו רצפה בעובי של 3 מטרים… ToHa גרופ. ToHa זכתה בתחרות בינלאומית כבניין הכי טוב, בתקנים של בניה ירוקה ״בי פלטינום״ שזהו הקריטריון הכי גבוה. לשאלה, איך מתגברים מצד מזרח על הטמפרטורה הגבוהה וממשיכים לעבוד גם בשעות השמש? אז, יש וילונות מיסוך מתכווננים, איטום רעשים ובידוד אקוסטי ותרמי כך שגם בטמפרטורה של 48 מעלות עם קרינה ישירה, ממזגים את החלל ב24 מעלות זכוכית קדמית, החום נשאר בחוץ הקור בפנים המדפים יוצרים הצללה, הצורה הגיאומטרית והעומק מתוכננים לשמש ויש שליטה ברמות האור שהשמש מעניקה עד לנקודה מסוימת השמש פוגעת בזכוכית וחוזרת אחורה ועושה רפלקשן, המדפים משליכים את הרפלקציה חזרה החוצה. מערכת הצינון השולטת בלחות מתנהלת כמו טפטפות, צינוריות מזרימות אויר יבש והלחות מתנקזת להשקייה ולנקיון.

זו הסיבה שהבניין זכה בפרס פלטינום.

עולים לגג בקומה 29, מעקה זכוכית, השמיים גדולים, העיר נפתחת, צומת השלום מציירת צלב ענק, פתאום נגלות ריאות ירוקות במרחב, אז זהו בית הקברות בנחלת יצחק… הבניינים הרזים מסביב נדמים עפרונות חסרי מעוף, הים במערב קורץ. זה הגג שהוא התמורה לציבור…עד כה ראיתי אורות מידי פעם שאירחו בעיקר מסיבות של החברות המאכלסות את הבניין. שהרי כדי להיכנס לבניין צריך אישור כדי להזמין מעלית צריך את הג׳ינג׳י שמחזיק את הקוד. אז הציבור גם במקרה זה, הם אותם עובדים מיוחסים של חברות הייטק. חדר כושר ענק מפואר מזמין את העובדים לחזק גם את שרירי הגוף ולרענן את המוח. יש מקלחות וכך אפשר להמשיך לעבוד. על אף התנאים והשכר מפתים, כך נראית ״העבדות החדשה״. קבלו הכל ותמשיכו לעבוד 12-16 שעות.

 

 

על דרך השלום חולפים המון מכוניות המון אדם בדרכם לרכבות ולאוטובוסים. אני גרה בסמוך ורואה את המנוף מנווט לקומה 77 של ToHa Two. הלוואי ונישא מבטינו לשמיים לפגוש קצה מגדל בין עננים, לראות להקת שחפים מנווטת מערבה, ולא כדי לאתר טיל או מיירט. אנחנו פוסעים בין המגדלים ורוח ים מבדרת את תלתליה של טל. הנה סוגות העיר לפנינו וזווית הראיה על המרחב משתנה. רולאן בארת׳, הוגה הדעות מתייחס לבתים לערים ואדריכלות כשפה, כטקסט. לדבריו, רחובות ומונומנטים הם לא רק פונקציות פיסיות עם נוכחות, אלא חוט מקשר של משמעות תרבותית המתכתבת עם האדם המתהלך בין הבתים והרחובות.

 

 

 

אני אוהבת אדריכלות (הבן שלי אדריכל וגם האקס שלי). לבנות בנין זו אמירה נועזת. לבנות מגדל מגרד את העננים מברזל וזכוכית, צריך כישרון ואומץ וביצים מפלדה. לפי אגדה אורבנית הלונה פארק של קוני איילנד, היה החזון. מי שטיפס על ׳הגלגל ענק׳ וחווה בריגוש ובעוצמה איך זה להיות ציפור לרגע, לראות עולם מלמעלה, תרם לחלום. על אף צורתו המוזרה של ToHa One הוא ניצב איתן ולא דומה כלל ועיקר למגדל בבל.

 

השכנים מתקשרים, השפה רהוטה וברורה. כשבונים בניינים לא בונים כלי מלחמה. וזה אומר שיש משאבים ויש כסף ויש פריחה והנה עוד מעט יבוא השלום. הלוואי. מה שמחזיר אותי לשנות ה90 של המאה שעברה כשנהגה הרעיון לבנות 3 בניינים בצורות הנדסיות שונות ולייצר הרמוניה ביניהם (עיגול-ריבוע-משולש=יהדות נצרות ואיסלם) אז אולי עכשו זמן שלום ודרך השלום תביא את באיה למרכז שלום (השם המקורי של עזריאלי) שעל אף שונותם הצורנית חיים בכפיפה אחת על דרך השלום. ובסמוך יפתח מפעל לייצור אהבה ברחוב תוצרת הארץ.