שיר:
לחישות הפניקס של העצים העתיקים /לאן שין מאנגלית שושנה ויג

לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנִים
הַכֶּנּוּ שָׁרָשִׁים יַחַד בַּמִּקְדָּשׁ עַתִּיק זֶה,
הָפַכְנוּ לָעֵצִים הָעַתִּיקִים וּמְלֵאֵי הַחִבָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.
מִבַּעַד לְחִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת הַשְּׁקֵטִים וּלְחֹסֶר הַוַּדָּאוּת שֶׁל הַחַיִּים,
חָזִינוּ בַּמִּקְדָּשׁ עוֹלֶה וְנוֹפֵל, עוֹמְדִים בְּכָל תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל,
צוֹפִים בִּבְנֵי אָדָם בָּאִים וְהוֹלְכִים, מַדְלִיקִים קְטֹרֶת וְנוֹשְׂאִים תְּפִלָּה,
אַךְ מִשְׁמַרְתֵּנוּ לֹא נָמוֹגָה וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד.
בֵּין אִם הַמִּקְדָּשׁ הוֹמֶה אָדָם וּבֵין אִם הוּא שׁוֹמֵם,
בֵּין אִם הַקְּטֹרֶת מְשַׂגְשֶׂגֶת וּבֵין אִם נוֹתְרוּ רַק חוֹמוֹת שְׁבוּרוֹת,
אָנוּ עוֹמְדִים שֹׁרֶשׁ אֶל שֹׁרֶשׁ, לֵב אֶל לֵב, שׁוֹמְרִים בִּדְמָמָה.
אֲפִלּוּ אִם הָאוּלָמוֹת יִקְרְסוּ, אָנוּ עֲדַיִן מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה:
הַפֵנִיקְס תַּגִּיעַ, פּוֹסַעַת עַל גַּבֵּי הָאוֹר, לְהִתְאַחֵד עִמָּנוּ מֵחָדָשׁ לְאַחַר אֶלֶף שָׁנִים.
הַשָּׁמַיִם גּוֹמְלִים לָנוּ עַל אֶלֶף שְׁנוֹת הַמְתָּנָה וְכִסּוּפִים אֵינְסוֹפִיִּים,
סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ חוֹזִים בְּפֵנִיקְס, עוֹטֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קַרְנֵי זָהָב.
הִיא זִהֲתָה אוֹתָנוּ מִמַּבָּט רִאשׁוֹן בְּתוֹךְ הַשְּׁמָמָה הַמֻּחְלֶטֶת,
הִיא בָּחֲרָה בָּנוּ לְלֹא הִסּוּס בֵּין הַחֻרְבוֹת הַגְּמוּרוֹת.
הִיא הֵשִׁיבָה לַמִּקְדָּשׁ אֶת תְּהִלַּת הַמִּילֶנְיוּם שֶׁלּוֹ מִבֵּין הַחוֹמוֹת הַשְּׁבוּרוֹת,
הִיא גָּרְמָה לִקְטֹרֶת לִבְעֹר שׁוּב וּלְשַׂגְשֵׂג מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט וְהַבְּדִידוּת,
הִיא הָפְכָה אֶת הָאֲדָמָה הַמְּקֻדֶּשֶׁת הַזּוֹ לִמְפֻרְסֶמֶת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ מִבַּעַד לַאֲבַק הַשָּׁנִים.
מֵהַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה, נִחְיֶה וְנָמוּת עִם הַפֵנִיקְס, לְעוֹלָם לֹא נִפְרָד.
זֶהוּ הַמָּקוֹם אֵלָיו חוֹזֶרֶת פֵנִיקְס הַזָּהָב כְּדֵי לָנוּחַ,
זֶהוּ הַמָּקוֹם בּוֹ פֵנִיקְס הַזָּהָב פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם וּמַמְרִיאָה.
אִם הָעוֹלָם יַעֲנִיק לָנוּ שֵׁם חָדָשׁ,
אָנָּא הֶעֱנִיקוּ לָנוּ אֶת — "עֲצֵי הַפֵנִיקְס הָעַתִּיקִים"!
*כל הזכויות שמורות © 2026 לאן שין.*