צמיחה/ ליאל אדמון

עֵצִים שְׁחֹרִים צוֹמְחִים לִי בַּבֶּטֶן

יַעַר דּוֹמֵם שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹתָיו בְּאֵיבָרַי

מַעֲמִיק שָׁרָשִׁים

וּמְיַבֵּשׁ אֶת דָּמִי.

אוֹתִיּוֹת שֵׁמִיּוֹת תּוֹעוֹת בֵּין הָעֲנָפִים.

וּבַלֵּילוֹת

כִּרְסוּם הַפְּלִישָׁה מֵעִיר אוֹתִי מִשְּׁנָתִי

וּשְׁתִיקַת הַחֹרֶשׁ הַזָּר, לוֹפֶתֶת עוֹרְקִים

מַחֲרִישָׁה אֶת הַלֵּב.

אֲנִי שַׁלֶּכֶת פְּרָצִים בְּיַעֲרוֹת הַבֶּטֶן שֶׁלִּי 

שְׁמוֹתַי נוֹשְׁרִים מֵעַנְפֵיהֶם

גּוּפִי אַדְמַת נֵכָר צְמֵאָה

וְהַכָּרָתִי נוֹשֶׁבֶת רוּחַ.

* ליאל אדמון-משוררת, תושבת הצפון.