שיר:

תפילה לעני / יצחק גוילי

 

 

בַּדֶּרֶך הָאִטִּית לִירוּשָׁלַיִם,

עִם חַיָּל חֲרֵדִי שֶׁאָסַפְתִּי לָרֶכֶב,

הַיּוֹם נָטָה, תֵּכֶף עֶרֶב,

בִּקֵּשׁ לַעֲצֹר בַּצַּד לְמִנְחָה,

לִתְפִלָּה טֶרֶם חֲשֵׁכָה,

הִצְטָרַפְתִּי אֵלָיו,

מָשַׁכְתִּי מֵאֵי־שָׁם כִּפָּה.

 

הַתַּחֲנוּן כֹּה מוּבָן מֵאֵלָיו,

לְאָדָם הַנִּגָּשׁ לִתְפִלַּת יָחִיד אֵצֶל אֱלֹהָיו,

לְלֹא מַסֵּכוֹת אוֹ לֹבֶן מַלְבּוּשִׁים,

לְלֹא חֲבֵרִים לְשָׁעָה לְהַרְשִׁים.

 

שָׁם, לְבַד, בַּצַּד, עַל הַכֻּרְכָּר,

לִבִּי הֶעָיֵף נִרְעַד, נִשְׁבַּר,

הֻקַּפְנוּ אוֹר חָדָשׁ וְקָדוֹשׁ,

״תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף״.