צילום: צביה ויצמן כספי

תערוכה - שורשים ומים איתן זהבי/ צביה ויצמן כספי

 

שם טעון עמוק ומסקרן. כך גם עבודותיו של איתן.

הוא השיק השבוע תערוכה במרכז לתרבות מורשת יוצאי צפון אפריקה. מוזיאון קטן ויפיפה בירושלים

רחבה  עם ויטראזי'ם, המזרקה עם הפסיפס הצבעים העזים, האבן הירושלמית, הסמיכות למלון

המלך דוד, ממילא, החומות. הכל כאחת, מזמן למבקרים מסע למחוזות רחוקים. במוזיאון שכיות חמדה, שתרמו אנשים טובים שהמורשת חשובה להם ודרכם הם רוצים לספר את הסיפור של הקהילה שהגיעה לירושלים עוד לפני הציונות. ולפני שהאוחזים בעט, העולים הנפלאים, בוני הארץ של העליות הראשונות, כתבו את  ההיסטוריה (גילוי נאות: גם הסבים והסבתות של אמי עלו לירושלים בשל ״משב הרוח היהודית״ ולא מכורח הדת התיישבו ברובע המוסלמי הסמוך לרחוב הגיא שקרוב לכותל. אחד מקרובי המשפחה היה בין מארגני הועד לעדת המוגרבים. אחר דאג לאלמנות ירושלים שאוימו בגירוש בשל חוסר במפרנס.).

בת למשפחת שלוש - עזראן - פלפל, פרופ, דינה פלפל האירה עיני כי ״מוגרבים״ הם המערביים, אז למה ומדוע חוזרים ואומרים שעולי מרוקו הם מזרחיים…?!

ההזמנה לתערוכה של איתן זהבי הזכירה לי ביקור בביאנלה לאומנות מ2018-2017 בוונציה שם התנוססו פסליו ועשרות מעבודותיו האמן האוונגרדי דמיאן הרסט

 Treasures from the wreck of the unbelievable

גם איתן שולה חפצים מקרקעית הכנרת. ״אוצרות״. והופך אותם לאומנות ולאלמנטים יהודים.

אני: אתה ירושלמי מה לך ולים ולאוצרותיו?

איתן:״ יש עלי השפעה חזקה של מים. כנראה מתקופת הילדות שנסענו כל המשפחה המורחבת מידי קיץ לכנרת והקמנו אוהל לשבוע. זה היה אירוע מכונן, כל שנה חיכינו לחופשה הנפלאה ״קמפינג בכנרת״ שעות שטים במים על גלגל, צוללים עם משקפת, משתזפים ונהנים…״

איפה הימים שחופשה בכנרת יכולה לעורר געגוע ולעודד מחשבה ולפתח סקרנות וליצור נפש של אמן.

בתערוכה מציג איתן, בין היתר, 3 יצירות מהמים של הכנרת. יש מי שייקח את זה לדת אחרת, ליהודי שהלך על המים, לקדושת המים. איתן יצר מ3 אבנים ששלה מהקרקע, משש חברו להיות יחד מכח המים, משתיים עשה איתן פמוטים. בשלישי לא יכול היה לגעת לדבריו. כי זה מה שהטבע יצר.

 

יצירה מופלאה של אבן, עץ וברזל נראה כמו פסלון פיל עם חדק ממשי וזנב של דג. כלאים של יבשה וים של אדמה ומים של מלח ודגים הוא קרא לפסלון ״פיל הים״. בציור שנבחר לעטר את ההזמנה להשקה, רואים מעין גלגלי אופניים מוט וכידון שלרגע דומה לצלב, בצבעים של ירוקת ושמש על חלודה ופרחים של פז רעננים ויפים ממלאים את השוליים, כמו קרני השמש מתכלת השמיים שחדרו למיים ואיבדו את הצבע המקורי או יצקו לתוכן גוון אחר.

איתן, איש רוח, שומר מצוות . הוא בוחר באלמנטים קטנים מטביל אותם  בנוף הירוק כחול.

דמיאן הרסט האמן האנגלי המפורסם שיצר פסלי ענק מחומרי גלם כמו ברונזה, שיש וזהב שילב חומרים שנמשו מספינה עתיקה שנטרפה למצולות האוקיינוס, (לפי הפרוספקט) וחוברו לדמויות מיתולוגיות ודמויות מודרניות, כדי לעורר שאלה על מהות הזמן.

איתן זמיר באירוע הפתיחה כחתן בחולצה לבנה, לדבריו ״האומנות היא לא רק פעולה ליצירה אלא גם תרגום של תדרים״ וכי עבודותיו ברובן, נולדו מחיבור למוסיקה המכחול נע על הקנבס בקצב הצלילים ולכל צליל יש עומק צבע וטקסטורה.

השהייה בקרבת מקור מים לימדו אותו להקשיב דווקא לאותם אלמנטים שהזמן שלה מאחור. כאלה  שהטבע יצר וזנח . ולחשוב כי הם שהו במים שנים וספגו זמן ושקט אני מקלף מעליהם שכבות וחושף את הנשמה המפעמת בתוכם. ברווח שבין השקט של המים לסערת היער

ליפי הפרחים למסדר הפלפלים בסיר.

אני שמה לב לכן שאין כנרת טורקיז ושמיים כחולים ביצירותיו. אלא ראיה עמוקה יותר, שם האולטרא סגול מותיר חותם.

וגם בענייני היום כמו בישול, עוסקת עבודתו לדבריו יש חוט מקשר לאוכל המורכב מחומרי גלם שיוצרים את המרקם כך באומנות. יש תזונה לגוף ותזונה לנפש.

איתן מזמין את הקהל להכנס למרחב הפרטי שלו בין המטבח הסטודיו והחלל הטעון בתדרים ופותח צוהר לנפשו של האומן.

הוא מעניק ליצירותיו שמות רבי משמעות כמו

שמיים, שדה, עץ בודד, חלום, יער, אש, גן עדן ועוד.

התערוכה מוצגת במרכז מורשת ותרבות צפון אפריקה

רחוב המערביים 13 ירושלים. עד לאמצע חודש יולי, 2026 ההגעה צריכה להיות מתואמת טלפונית. ואולי תוכלו להצטרף לסיור מודרך. מומלץ