מאמר:
סודות הטירה הלבנה, איילת פישביין /ורדה שפין גרוס
הרומן הראשון והחדש -" סודות הטירה הלבנה" של איילת פישביין,
הוא רומן מתח המקפל בתוכו כתב אישום חברתי ופוליטי נגד המנגנונים והמסדרונות האפלים של הכוח בישראל, נגד שחיתות שהפכה לנורמה, ונגד עיתונות שבוגדת במטרתה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
הרומן מתאר קשרים מושחתים בין בעלי הון ופוליטיקאים, עסקאות אפלות בין הון ושלטון, ועיתונאים המושתקים מכוח ההון והשלטון.
הגיבורה היא עיתונאית חוקרת, חדורת אמונה בשליחותה המקצועית, שעולמה מתרסק בעקבות כישלון תחקיר שערכה על טייקון ישראלי מושחת. אחרי שהנהלת העיתון מחליטה להתפשר עם הטייקון המושחת, היא פותחת במסע עיקש לחשיפת הסיבות לכישלון התחקיר בגללו עזבה את העיתון.
במהלך המסע נחשפת הגיבורה למכשולים ולסכנות. היא נאלצת להתמודד עם איומים על חייה ועל חיי הקרובים לה. קשרים שהיא רוקמת עם חברים למסע, מסייעים לה להתגבר על מכשולים.
שם הספר 'סודות הטירה הלבנה' – מרמז על מחוזות רחוקים, מעלה אסוציאציות על אחוזה מלאת קסם, מרחבים וסודות. אבל השם מטעה. 'הטירה הלבנה' אין בה רומנטיקה, אין בה חלומות, יש בה שחיתויות, יחסי הון שלטון, כספי מדינה המוזרמים להתנחלויות ויש לשון הרע. גיבורת הסיפור אינה נרתעת. היא לא מוותרת, לא מפחדת, מאמינה בצדק, ובמשפט צדק. היא מתמידה במסעה לגילוי האמת על הכאב שבו ועם הביקורת הנוקבת שהוא מעלה לגבי המערכת.
יש בספר מספר מעגלים משיקים – מעגל הדרמה המשפחתית, הכולל אב נוטש שמעורר חשד למעורבות בפרשיות שחיתות ומעשים פליליים. מעגל הדרמה הפוליטית הכולל יחסי הון -שילטון- עיתון, יחסי יהודים וערבים, והתמודדות עם ההתנחלויות, כולל מזוודות מזומנים שמחליפות ידיים מזיעות.
בין המעגלים הללו מתפתח רומן אהבה מפתיע שמסייע להביא את המסע לגילוי האמת אל סופו.
הספר מממש את הציפיה הרומנטית הגלומה בשמו 'סודות הטירה הלבנה', בעדינות שלו, בלשון החסכנית, במתח הנבנה שלב אחרי שלב ובאפלת הסודות. לובן הטירה בוהק לעינינו על רקע האפילה, החושך, שם נחרצים גורלות, ברמה השלטונית וברמה האישית. הטירה הלבנה, בנוסף על היותה מקום פיזי היא גם סמל- לכוחות האפלים המסתתרים מאחורי חזות נקיה ומכובדת, לכסף מולבן, לשקרים.
הלובן איננו טוהר אלא הסוואה.
הדמויות שמציירת הסופרת הן יוצאות דופן כמו למשל נסרין, עורכת דין אמריקאית ממוצא פלסטינאי ישראלי, יפה אלגנטית וחכמה, שמנהלת מאבק להחזרת הבעלות המשפחתית על הטירה הלבנה ואדמותיה ולעצירת האלימות המתמשכת לדורותיה.
על הסופרת.
איילת פישביין היא עיתונאית חוקרת שפרסמה כתבות ותחקירים בנושאי הון-שילטון- עיתון, יחסי יהודים ערבים, כלכלה, איכות הסביבה וחינוך. כתבותיה ותחקיריה פורסמו בכלי תקשורת מובילים בישראל, ביניהם 'מקור ראשון', דה מרקר, 'הארץ', 'ידיעות אחרונות', ו'הד החינוך'. בכתיבתה התמקדה פישביין במסרים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים.
פישביין מקדישה את הספר לאימה, יעל פישביין, עיתונאית ממנה ירשה את 'החיפוש הבלתי מתפשר אחרי האמת, הדבקות בערכי החופש, האהבה, השוויון והדמוקרטיה.
