מאמר:

גדול הקוסמים ועץ הפלאים / יעקב שקד 

רוֹבֶּר-אוּדָה, הקוסם ועץ הפלאים. ומה מקור שמו של הקוסם המפורסם מכולם - הארי הודיני?

אחד מגדולי הקוסמים בהיסטוריה הוא ז'אן-אֶזֶ'ן רוֹבֶּר-אוּדָה (Jean-Eugéne Robert-Houdin 1805-1871). רוֹבֶּר-אוּדָה היה שען-אוּמָן, אבל יותר מכך הוא היה קוסם-אָמָן. הוא היה קוסם אחיזת העיניים המפורסם ביותר בשעתו. והוא היה לא רק פרפורמר מעולה, כי אם גם ממציא ומחדש בתחום זה. הוא נחשב בעיני רבים לקוסם הגדול והחדשן בתקופתו. הוא תכנן ועיצב רבים מן הקסמים המקסימים רבים גם כיום, בהם מכשירים בעלי מנגנונים סבוכים ומעודנים כשל שעונים מורכבים ביותר. בין אלה גם עץ התפוזים המרהיב, שעימו ביצע את אילוזיית עץ התפוזים המפורסמת. אילוזיית עץ התפוזים היתה ה"קסם" הכי מפורסם שלו, ונחשבה בשעתו לגדולה והיפה והמדהימה והבלתי אפשרית מכולן. האילוזיה הזאת מוצגת גם כיום על ידי מספר זעיר של קוסמים והיא מדהימה עד מאוד גם כיום, אפילו לאלה היודעים את סודהּ. אפשר  לראות שחזור של המנגנון ושל המופע הזה בכתובת

http://www.youtube.com/watch?v=-Ht_afydffk.

 קיבל בטעות ספר קסמים

ז'אן-אֶזֶ'ן רוֹבֶּר נולד בבּלוּאָה (Blois) צרפת, בה היה אביו יצרן שעונים מוכשר. כילד היה עומד שעות ארוכות על יד אביו, מתבונן בעבודתו, ומפנים. לגבי דרכו אל הקסמים כמקצוע אוהבים לספר שיד הגורל היתה בדבר. ברצותו להשתלם בשענות הוא הלך בבחרותו לקנות ספר בנושא ובחר בספרו של אמן השעונים בֶּרטוּ (Berthoud), אולם המוכר נתן לו בטעות ספר על קסמים. עוד מספרים עליו כי נשלח על ידי משפחתו לעיר טוּר להשתלם במקצוע השענות אצל קרוב משפחה מומחה. שם הוא חלה, וקודח מחום שׂם דרכו בחזרה הביתה, אלא שהועף בדרך מן הכרכרה מבלי שאיש יבחין בכך. הוא ניצל על ידי אחד ג'ובאני טוריני, שהיה להטוטן אחיזת עיניים מפורסם. אחרי שהותו עימו הוא שב לביתו ועסק בשענות. כך, עד שירושה נאה מסבו איפשרה לו לזנוח את עיסוקו זה, ולייסד להקת בידור קל עמה שם פעמיו לפריז. כאן נשא את אשתו הראשונה, ז'וזף ססיל אודה (Josephe Houdin), ואימץ את שם משפחתה בנוסף לשמו שלו. אביה היה אוּמן שעונים מפורסם, והיה בשמו משום ערך מוסף נאה למי שחלק כה ניכר מחייו סב סביב שעונים ושענות.

מעבר לקסמים, היה רובר-אודה גם ממציא ומדען, בעיקר בתחומי האופטיקה והשענות. הוא תכנן ויצר סדרה של שעוני מסתורין שונים, שהפליאו את כולם ומוסיפים להפליא גם כיום, אך כי פרסומם הגדול שכך עד מאוד. ייחודם של שעוני המסתורין בכך שהם פועלים ומורים את השעה המדוייקת, אף כי נראה שאין להם כל מנגנון או חיבור. השעון עשוי משכבה אחת של פלקסיגלאס שקוף לחלוטין. כל השעון, חוץ מטבעת הספרות והמחוגים שקוף לחלוטין. אין כל חיבור למנגנון או לחשמל. הספרות מודבקת על הלוח. המחוגים יושבים על מוט עגול דק וחלק המשמש כציר משותף לשניהם, ואינם מחוברים לכל מכניזם או מנגנון נראים לעין. כשמסובבים את השעון לצידו השני המספרים הפוכים והמחוגים נעים נגד כיוון השעון. זאת ועוד, אפשר לסובב את המחוגים על צירם עם היד כל אחד בנפרד איך שרוצים, אולם כשמרפים מהם הם שבים מיד, מעצמם, לשעה המדוייקת. הוא היה גם ממציא ומדען, בעיקר בתחומי האופטיקה והשענות.

להטוטים ופעלולים עם שעונים היו חלק חשוב בהופעותיו. להלן ציור כשהוא מבצע קסם נודע שלו. השעון הגדול תלוי על כבלים, ללא כל קשר איתו. הוא היה מבקש מאנשים בקהל לומר שעה, והשעון היה מצלצל בהתאם. הסוד היה בכבלים, שהיו כבלי חשמל המחוברים למקור זרם. החשמל היה אז עדיין בגדר עניין עלום בעבור מרבית בני-האדם, והטריק הזה הפליא אותם. רוֹבֶּר-אוּדָה הלך והתפרסם, עד שהיה לקוסם הגדול בתקופתו, יש אומרים הגדול אי פעם. הוא הופיע בפני המלכה ויקטוריה ובפני נַפּולֶאוֹן ה-III. הוא יצר אשליות אופטיות בעבור רפואת העיניים. הכשרתו כיוצר שעונים סייעה לו כשיצר אוטומטונים ומנגנונים אשר הפליאו את כל רואיהם בהופעותיו. היא גם איפשרה לו ליצור שעוני מסתורין הנמנים עד היום עם המשובחים והמוצלחים שבהם.

מעריץ ששמו הודיני

השם 'Houdin' מזכיר לך משהו? אולי את הקוסם הארי הודיני? בצדק. הקוסם האמריקני היהודי הצעיר אהריך וַייס (Ehrich Weiss) העריץ בתחילת דרכו את רובר-אודן, וראה בו מייסד הקוסמות המודרנית. הוא אימץ לעצמו את שם הבמה 'הודיני' כהוקרה לקוסם הגדול שהיה גם ה"קוסם" של השעונים. אֶהרִיך הפך להארי וּוַייס להודיני, צורת הביטוי האיטלקית של השם הצרפתי אוּדָה.

במשך שנים הוא הציג את עצמו כתלמיד רוחני של הודן, אף על פי שלא פגש אותו מעולם. רובר-אודן נולד ב1805 ומת ב-1871, ואילו הודיני נולד ב-1874 אחרי שאודן כבר לא היה בין החיים. עם השנים הפכה הערצתו של הודיני לאכזבה עמוקה. הוא החל לחקור את ההיסטוריה של הקוסמות, וגילה דברים שגרמו לו לסבור שרובר-הודן לא היה תמיד ישר.  הודיני טען שרובר-אודן ניכס לעצמו המצאות של קוסמים אחרים, ושיכתב את ההיסטוריה כך שייראה כאבי התחום. הודיני ראה בכך פגיעה באמת המקצועית, והחליט לחשוף את מה שראה כעיוות היסטורי.

הודיני כתב נגד הודן ספר שלם: 'החשיפה של רובר-אודן' (The Unmasking of Robert-Houdin).  בספר טען שרובר-אודן לא המציא את רוב החידושים שיוחסו לו. הוא גם טען שהרב-מג הצרפתי הגזים בתיאורי הצלחותיו. הספר עורר סערה בעולם הקוסמות. היו שקיבלו את דבריו של הודיני, והיו שראו בכך התקפה מיותרת על דמות שכבר אינה בחיים. הסכסוך לא היה אישי, כי הודן נפטר עוד לפני שהודיני נולד ושנים רבות לפני שהחל לפעול כקוסם. זה היה סכסוך רעיוני. הודיני ראה עצמו כמגן האמת ההיסטורית, וחש חובה לתקן את מה שראה כאגדה שקרית. הסכסוך הזה הפך לחלק מהמיתולוגיה של עולם הקוסמות. דוגמה של כיצד הערצה יכולה להפוך לביקורת חריפה. הוא גם מדגים את אופיו של הודיני, שהיה לוחם עיקש למען מה שראה כאמת.