אנסמבל בת-שבע  -    המופעים הפרדות, דום / מארי רוזנבלום

השבוע הצצתי לחדר החזרות של צעירי האנסמבל של להקת בת שבע.

חזרות לשתי יצירות חדשות.

רוני חדש עם היצירה "הפרדות".

בשמת נוסן עם היצירה "דום".

שתי נשים יוצרות, כוריאוגרפיות, הבולטות בשדה המחול המקומי, מביאות עבודה מפרי בטנן.

במהלך החודשים האחרונים עבדו רקדני האנסמבל, בין אזעקה למקלט להסתתרות, לריקוד, על תהליך יצירה מסקרן, חוקר, שואל, נוגע ומכה בכל חלקי גופם.

רוני חדש, ילידת 1990, רקדנית ומורה למחול עכשווי. היא מפרקת את הגוף לתנועה של אברים נפרדים ולא רואה בו יחידה אחת. מחפשת תנועה  מתוך דחפים רגשיים ואינסטינקטיביים.

בוחנת מחדש מושגים כמו:

-        הגוף עצמו, פרוקו לחלקים.

-        רגעים של "חוסר שליטה" לכאורה וחיפוש אחר שווי המשקל.

-        - היחסים בין רקדן לקהל

הרעיון המרכזי הינו, להסיר מהגוף "תבניות והרגלים" ולהחזיר אותו למצב יותר ראשוני, חשוף ואוטנטי.

עבודותיה מוצגות גם בחו"ל וזוכות להכרה בינלאומית.

-         

בשמת נוסן, ילידת 1984, מצליחה לברוא עולמות מרתקים ולעיתים מבעיתים.

רקדנית לשעבר בלהקת "בת שבע" ובלהקת "ענבל פינטו ואבשלום פולק".

"דרך גאגא גיליתי כיצד לנוע ולהתפתח מתוך חוויה של תענוג ושמחה טהורה. התרגול הזה לימד אותי להיות מודעת לשכבות השונות בתוכי ופיתח את היכולת שלי להשתמש בכולן. למדתי שתנועה יכולה  להיות מורגשת בדרכים אינסופיות כשכל אחת מהן מציעה פרספקטיבה  ואפשרויות חדשות. במרחב החקירה הזו, הנאה וסקרנות הפכו למדריכים שלי לצמיחה ושינוי."

זכתה בפרס אומן מבטיח של  "רמקו"

זה אינו בלט קלאסי. אין בו התחלה אמצע או סוף. כן חשתי מתח במהלכו כאשר הרקדנים, על-פי הוראת המנחה, הרקדנים קמו, נפלו, התעוותו, פרקו את אברי גופם, קפצו, כציפורים, מעל המבנה המיוחד, התעוותו מתחתיו נפלו וקמו וכל פעם איבר אחר נגע בקרקע.

הציפורים היו חיות ענוגות, עדינות, טורפות, מאיימות, אוהבות, מתגרות....

המחול אינו  "מדבר מיד" אבל לאחר זמן מה, הבנתי איך לגעת בו, חוויתי חוויה מאוד עשירה.

רוני חדש: