סיפור:
מעשה ברבי יוסי דמן יוקרת/ תלמוד בבלי מסכת תענית
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקֶרֶת, שֶׁהָיוּ לוֹ פּוֹעֲלִים עוֹשִׂים בַּשָּׂדֶה. חָשְׁכָה לָהֶם וְלֹא הֵבִיא לָהֶם פַּת.
אָמְרוּ לוֹ לִבְנוֹ: רְעֵבִים אָנוּ.
הָיוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת הַתְּאֵנָה. אָמר לה: תְּאֵנָה תְּאֵנָה, הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא.
הוֹצִיאָה וְאָכָלוּ.
עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים, בָּא אָבִיו. אָמַר לָהֶם: אַל תִּקְפְּדוּ עָלַי, שֶׁבְּמִצְוָה הָיִיתִי עָסוּק וְעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְפַּנֵּיתִי.
אָמְרוּ לוֹ: יַשְׂבִּיעֲךָ הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהִשְׂבִּיעָנוּ בִּנְךָ.
אָמַר לָהֶם: מֵהֵיכָן?
אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה.
אָמַר לוֹ לִבְנוֹ: בְּנִי, אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ – יֵאָסֵף מִי שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ.
