מאמר:

העברית המאונגלזת/ יאיר בן־חור

 

מראשית ימי העברית נקלטו לתוכה מילים זרות. שפה – בין דבורה בין כתובה – אינה יכולה שלא להיות מושפעת מלשונות זרות הפועלות בסביבתה. בתקופת המקרא והתלמוד נכנסו לעברית מילים ארמיות, בהמשך נוספו מילים ערביות. בזמן התלמוד נקלטו גם מילים יווניות. שני מאפיינים חזרו בכל התקופות המדוברות: העברית קלטה אך את אוצר המילים של הלשונות הזרות, וקליטת המילים נעשתה מאותה משפחה – שמית – למעט היוונית שבימי התלמוד. 
בעברית החדשה השתנה המצב. נקלטות מילים לועזיות רבות מלשונות שאינן שמיות, ומאיימות להפוך את העברית על פיה ולשנותה לחלוטין. זאת ועוד: באחרונה אנו עדים לתופעה מדאיגה עוד יותר – לא זו בלבד שהעברית שואבת מילים לועזיות לתוכה, היא גם יונקת את התחביר הלועזי שלהן. רוצה לומר, העברית מתחילה לאבד את מקוריותה ומקבלת מאפיינים זרים שאינם לרוחה. 

מהו אנגלוז?

אנגלוז הוא חדירה לועזית לשפה העברית, החל באוצר מילים וכלה בתחביר ובתרגומי שאילה (בבואה). בעת האחרונה אנו עדים להשתלטות אנגלוזים רבים על העברית, ואלה מאיימים להחריב כל חלקה טובה באדמת הלשון העברית.  

העברית החדשה (יש המכנים אותה עברית ישראלית) קולטת לתוכה ביטויים זרים לה ולרוחה בדרך של תרגומי שאילה (בבואה) משפות זרות, מאנגלית בעיקר אך לא רק. מי לא מכיר, לצערי, ביטויים כמו "שבר רגל", "קיבל רגליים קרות" ועוד. אלא שלכל הביטויים הללו נמצא חלופות הולמות בעברית, ביטויים שורשיים ומקוריים שלדאבוני נשתכחו תחת האנגלית.

יש ביטויים מאונגלזים שחדרו מהלעז אל העברית כמו שהם, ללא שינוי תחבירי/לקסיקלי או אחר, כמו "שבור רגל", ויש ביטויים שבחָדְרָם אל העברית איבדו את משמעותם וקיבלו משמעות חדשה. כזה הוא הביטוי "לראות עין בעין" שמקורו מקראי ובהשפעה לועזית שינה את משמעותו:

 הביטוי "עין בעין" נמצא כבר במקרא (!) במשמעות שונה לחלוטין ממשמעותו המושאלת מהלעז, והיום משמעותו המקורית נשכחה. במקרא כתוב: "כי עין בעין יראו בשוב ה` ציון" (ישע` נ"ב ח') – יראו במו עיניהם בשוב ה`, יראו ממש. במשפט המאונגלז "ראש הממשלה ושר החוץ רואים עין בעין את הסכמי השכר." הכוונה שונה: ראש הממשלה ושר החוץ מסכימים, תמימי דעים בעניין הסכמי השכר. "רואים עין בעין" שבעברית החדשה הוא תרגום מילולי של ‘to see eye to eye’ – עברית באנגלית, בשעה שאין צורך בכך. אפשר לומר בפשטות: "מסכימים" או בלשון גבוהה יותר: "תמימי דעים". "עין בעין" המקורי בעברית הוא לראות במו העיניים, לראות ממש.

להלן רשימה של ביטויים ומשפטים מאונגלזים ולצִדם הביטויים העבריים השורשיים:

*      קיבל רגליים קרות, ובעברית: פקו רגליו, או: קיבל/חטף פיק ברכיים

*      נתן/הגיש לו כתף קרה, ובעברית: התעלם ממנו/התכחש לו/לא סייע לו (תלוי בהקשר הלשוני והתרבותי(

*      שבור רגל, ובעברית: בהצלחה/יישר כוח/עלה והצלח

*      -נתן אור ירוק, ובעברית: אישר

*      חלון הזדמנויות, ובעברית: סיכוי, אפשרות

*      פיינליסטים, ובעברית: העולים ל(גמר/לחצי הגמר...)

*      אפס סבלנות, ובעברית: ללא סבלנות/להוקיע את התופעה.. דוגמה למשפט: במקום "עלינו לגלות אפס סבלנות לאלימות" אפשר לומר בעברית: "יש להוקיע/להקיא את האלימות מתוכנו/לגנות בכל תוקף אלימות" וכיו"ב

*      רואים עין בעין, ובעברית: מסכימים/תמימי דעים (או: רואים במו עיניהם, לפי משמעות המקרא(

*      אין לי say בעניין, ובעברית: אין לי דעה בעניין, טרם גיבשתי את דעתי בעניין

*      מכבי ניצחה את המשחק, ובעברית: מכבי ניצחה במשחק

*      הוא שרד[1] את המבחן, ובעברית: הוא הצליח במבחן/עבר את המבחן

*      גמר את הסוס, ובעברית: מת/נגמר/תש כוחו/גוסס (תלוי במשלב הלשוני – מסלנג עד לשון גבוהה(

 

הביטויים הזרים מאיימים על העברית המקורית, השורשית, נדמה שאנו מדברים אנגלית באותיות עבריות, שכחנו את המקור העברי, את הביטויים השורשיים והעמוקים שבתוך העברית.


לבד מהביטויים המאונגלזים שחדרו אל העברית, נכנס אוצר מילים לועזי, והדוברים – בין במודע בין שלא במודע – משלבים מילה לועזית בכל משפט שהם מוציאים מפיהם. בכל תכנית טלוויזיה שלישית אנחנו מוצאים משפטים דוגמת "זה בית סופר שיקי, יש בו פסיליטיז מגודג`טים, נייס, מעוצב כלופט מ-א-מם, בסטייל מאגניב ומודרני לפי הטרנד האחרון." ואני שואל: למה שלא תעבור לאנגלית וזהו?

לא עדיף לומר: הבית מסוגנן בצורה מודרנית, במתחם יש אביזרים ועזרים מרהיבים, חפיצים מגניבים..."? או: "הבית מעוצב בסגנון מודרני, יש בו אביזרים ועזרים שימושיים לצד חפיצים (גדג`טים) מהודרים, והכול – לפי (צו) האפנה האחרון."?

למה צריך מילון עברי־אנגלי־עברי בכל פעם שצופים בתכנית על אפנה, על אוכל ועל איכות חיים/סגנון חיים או בכל פעם שקוראים חדשות במרשתת (אינטרנט)? אז נכון, גם בהצעות לתיקון שהצעתי יש אנגלית ("מודרנית"/"מודרני") אבל האנגלית בהן באה רק מתוך הכרח, מפני שאין מילה חלופית בעברית.

זאת ועוד: בוודאי שמתם לב, שהאנגלוז נכנס גם לשמות החברות והחנויות בישראל. כל חנות שמחשיבה את עצמה מתהדרת בשם לועזי למהדרין – איי־די־דיזיין, הום סנטר, דיזיין סנטר, פוקס, טי־אן־טי ואפילו "מתאים לי" הפך ל־ml. נעלמו הימים ההם שהביטוי "עברי, דבר עברית" היה לא רק ביטוי יפה להלכה אלא גם למעשה. היכן הימים שהיה כבוד להיכנס לחברה שמתהדרת בשם עברי דוגמת תנובה, המשביר לצרכן, אוסם?

אפילו שמות חברות הכבלים והלוויין לועזיים – הוט ויס. השירותים שחברות אלו מציעות מלֻווים גם הם בשמות לועזיים "כשרים למהדרין" דוגמת yes vod, yes  hot vod, yes max  ועוד.

וזה ממשיך בפרסומות: בכל פרסומת שנייה תמצאו אנגלית, ואולי תרגום עברי בכתובית קטנה בצד (למשל: סמסו ל-... ובעברית כתוב בכתובית קטנה בצד: שלחו מסרון (וגם זה לא מדויק – מַסררו הוא הפועל). האנגלית השתלטה על הפרסומות עד כדי כך, שלפעמים אני חושב שאני חי באמריקה ולא בישראל.

יש לנו עברית יפה ועשירה, בוא נכבד אותה ונלמד להשתמש בה.

 

 

 



[1] על הפועל שרד ייחדתי מאמר נפרד שפורסם באכסניות שונות ויפורסם בקרוב גם באתר זה. הפועל שרד עבר כמה אנגלוזים בעברית, החל במילת היחס הנצרכת המצטרפת אליו (בעברית המקורית אומרים שרד ב/שרד מ ואילו בהשפעת האנגלית החלו לומר שרד את) וכלה במשמעויות השונות שנכנסו אליו בהשפעת האנגלית, משמעויות שלמעשה רוקנו אותו מכל תוכן סמנטי אמתי. על כל אלה פירטתי במאמר שפרסמתי בנושא כאמור.  

logo בניית אתרים