הסודות הכי כמוסים בלב עם אורנה טל  / יהורם גלילי

"בוקר אחד הרגשתי צורך לכתוב טקסט לילדים. כשעלתה מחשבה על דחליל היה לי ברור שזאת הדמות שבה אבחר", כך אומרת הסופרת אורנה טל, שהוציאה לאור את ספרה "לא רק דחליל" (ספרי צמרת)

הסופרת אורנה טל הוציאה לאור בימים אלו את ספרה "לא רק דחליל" (ספרי צמרת). היא אם לשתי בנות, שחר, מחנכת, וסתיו, דוקטור לעבודה סוציאלית וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. שתיהן גרות עם משפחותיהן במושב בחיק משפחתן.

היא החלה לכתוב את ספרה באמצע מלחמת 'חרבות ברזל'. אורנה: "במושב צופר, שבו אני גרה, ידענו את האובדן הקשה מכל: שלושה בנים, חיילים שלנו, נהרגו בעזה. עד היום האובדן והכאב מלווים אותנו כיחידים וכקהילה. בוקר אחד הרגשתי צורך לכתוב טקסט לילדים. ידעתי שאני רוצה שתהיה בספר דמות, שתיתן משמעות לכל שיח שיתקיים איתה. היו לי התלבטויות לגבי אותה דמות, אך כשעלתה מחשבה על דחליל היה לי ברור שזאת הדמות שבה אבחר. מיד ראיתי אותה מול עיניי – לא בגן ירק וגם לא כשומרת על שתילי הגינה. נוף הבית של הדחליל הוא נוף מדברי, כמו הנוף שלי. אמנם הילדים שבאים אליו לומדים בגן, אך השאלות שמעסיקות אותם רלוונטיות לכל גיל: חברות/בדידות, פחד מאובדן, געגוע למי שנמצא במילואים ואהבה ראשונה".

בכריכה האחורית של ספרה נכתב: "בכפר קטן במדבר, ליד מחסן הגרוטאות הישן, עמד לו דחליל לגמרי לא רגיל. הוא לא שמר על ערוגות הגינה, וגם לא הבריח ציפורים... הדחליל ידע להקשיב ולשמוע את קולותיהם של הילדים שביקרו אותו. הוא שמע אותם צוחקים, ושמע אותם בוכים. הוא שמע אותם כועסים, מתפלאים וחוששים, ואפילו שמע את הסודות הכי כמוסים שהיו בתוך הלב שלהם".

לדבריה, הדחליל שנמצא ליד מחסן הגרוטאות מנהל שיחות עם ילדים צעירים שמגיעים אליו. "הם מתייעצים איתו ומספרים לו את אשר על ליבם. בדרכו הייחודית הוא מעניק להם מענה שיש בו לעיתים מחשבה חדשה ולעיתים זווית ראייה חדשה. לעיתים הוא רק מקשיב. בסופו של דבר ילדי הגן מבינים שכל ילד או ילדה צריכים חבר דחליל שיודע להקשיב ולדבר איתם", היא אומרת.

אורנה טל, מחנכת, מורה ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים" שבערבה, מודה כי הכתיבה בחייה אינה רצופה, "אך עם זאת היא משמעותית מאוד, ומאז ומתמיד הייתה הדרך שלי לומר את אשר על ליבי. בשל הרגישות העמוקה שיש בי לזולת אני כותבת גם עבור אנשים אחרים מילים שלהן הם זקוקים – לאירועים שמחים ועצובים".

היא הוציאה לאור עד כה שישה ספרים: "לא רק דחליל", "יפה כמו שברא אלוהים", "מתקן ההורים", "הבית של איתי", "שיחות עם השכן שלי" ו"אימא שלה הולכת לאיבוד".

"יפה כמו שברא אלוהים" (הוצאת חלונות, שנת 2000) – על סף גיל 40 חוזרת אישה אל האונס שעברה בילדותה. הזיכרונות מחיים בה את הכאב ומעלים הרהורים על כלימת הגוף ועל אהבת אלוהים, על בריחה ועל הישארות. רומן המתאר שנה בחייה של אישה, בין מוות וחיים ובין ייאוש לאהבה.

"מתקן ההורים" (הוצאת גוונים, שנת 2002) – מסע של בת בחיפוש אחר "מתקן ההורים" אליו היא רוצה להביא את אמה. במפגש בין השניים מתגלה יכולתו של מתקן ההורים לשייף סדק בליבה של האם ולרפא מעט את מה שהזמן קלקל. בסופה של הדרך הן שבות הביתה אוחזות ידיים.

"הבית של איתי" (הוצאת שניר, שנת 2019) – מסעה של רני הקטנה בניסיונה להבין מדוע אחיה הקטן גר בשמיים ולא יחד איתה. מסע של התמודדות עם המוות בעולם של ילדים קטנים. הספר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבה לילדים בהוצאת שניר, ויצא לאור על ידי ההוצאה. הספר נכתב לאחר מותו של נכדה, התינוק של שחר בשל מות בעריסה. "הספר נכתב לאחר שאחותו, שהייתה קטנה מאוד, לא הצליחה להבין את לכתו. הרגשתי שהמילים יכולות להעניק לה עם הזמן מענה מסוים", היא מספרת בעצב.

"שיחות עם השכן שלי" (ספרי ניב, שנת 2022) – אישה בשנות ה-50 מנהלת שיחות יומיומיות עם השכן שלה. הם לא מחסירים דבר זה מזה, ורק מבקשים לפרוט למילים את מסע חייהם. לעיתים בחיוך, ולעיתים בכאב של בדידות.

"אמא שלה הולכת לאיבוד" (הוצאת אוריון, שנת 2024) – מסע של יחסים בין אם שחלתה באלצהיימר לבין בתה. הסיפור עוקב אחר שנה שבהם האירועים מתרחשים בזמן הווה, ומלווים בזיכרונות של השתיים מהעבר.

היא נולדה במושב שדה ורבורג למשפחה של חקלאים. בגיל שמונה עברה משפחתה לגור במושב עין יהב שבערבה. משפחתה עסקה בחקלאות, בהתיישבות ובהפרחת השממה, ובילדותה הייתה שותפה בעבודה במשק החקלאי. בחטיבת הביניים היא עברה לגור לבדה בקיבוץ יטבתה, שם שימשה ילדת חוץ. המעבר לקיבוץ היה לא קל עבורה. "המרחק מהמשפחה והמעבר לחיים לבד בקיבוץ חרטו בליבי פצע. כשהתגייסתי לצבא שירתתי כפקידת מבצעים בחיל האוויר, בטייסת קרב, ושם הכרתי את מי שהיה בעלי ואב שתי בנותיי", היא נזכרת.

בשנת 1986 היא הגיעה עם משפחתה למושב צופר שבערבה, ושם יחד עם מי שהיה בעלה הקימה משק חקלאי שבו הייתה שותפה עד שנישואיה הסתיימו. במהלך כל השנים, למעט שנים ספורות, היא חיה במושב צופר שהפך לביתה.

לפני כ-15 שנה היא החלה את עבודתה בהוראה כסייעת של תלמיד. לאחר שנה התבקשה לעבור לחינוך כיתה א', בשל הקשר החזק החם והמשמעותי שידעה ליצור עם הילדים. אורנה: "העבודה בחינוך מילאה את ליבי בסיפוק אדיר, שלא הכרתי כמותו בכל עבודה אחרת. לכן במהלך השנים השלמתי את התואר הראשון, והשני ואת תעודת ההוראה שנדרשה בעבודת החינוך".

בשנות העבודה בבית הספר היסודי היא כתבה תוכנית שנתית 'בכתיבה יצירתית', שמתאימה לילדים בבית ספר יסודי. "תהליך הכתיבה עם הילדים ממשיך להיות מרתק עבורי ועבורם. אני מבינה שביכולתי להעניק להם 'כלי' חדש, שמאפשר להם לדבר במילים כתובות את רחשי ליבם. בחודש האחרון הספר החדש שלי, 'לא רק דחליל', מלווה אותי בשיעורי הכתיבה ומחזק את ההכרה שיש בכוחה של הכתיבה. לאחר שאנו קוראים את הטקסט ומבינים את המשמעות של דמותו המטאפורית של הדחליל (שמייצגת עבור הילד- דמות שנותנת לו מענה), ניגשים הילדים למשימת כתיבה אישית ל'הדחליל הפרטי' שלהם, ומביעים באופן כה מרגש התלבטויות, חששות דאגות וכדומה", היא אומרת.

בימים אלו היא מנהלת "יומן כתיבה" עם חברה המתמודדת עם שיקום לאחר אירוע מוחי, ושוב מבינה את עוצמתה של הכתיבה הכרונולוגית בתהליך השיקום. במשך השנים מילות המשוררים והמשוררות הידועות היו משמעותיות מאוד עבורה. "הקריאה בשירים של לאה גולדברג, נתן זך, יהודה עמיחי ורחל איפשרו לי לדייק את המחשבות ולבטא את הרגשות שלי. מצאתי את עצמי מאזינה במשך שעות ארוכות לשירים או קוראת אותם בספרי השירה. אני שומעת בכתיבה הלירית שלי את הניגון הפנימי, שאותו אני שומעת בשירי המשוררים והמשוררות", היא מסבירה.

הכתיבה שלה אינה דידקטית, אך נדמה לה שבספריה, מבלי להתכוון באופן ישיר, היא מבקשת לתת לקוראים שליה, כמו גם לעצמה, ידיעה שיש דרך שהיא רכה ומיטיבה ושעלינו מוטלת הזכות וגם החובה למצוא אותה.

בימים אלו היא לא עסוקה בכתיבת ספר חדש לילדים או למבוגרים, אך משתדלת להעביר את עוצמתה ואת משמעותה של הכתיבה במסגרות שונות, "זאת מכיוון שאין לי ספק שהכתיבה מאפשרת לאדם לבטא את מחשבותיו ו'לעשות סדר' עם הקולות הרועשים שבראש, דבר שלעיתים מביא מרגוע. בעיקר אני רוצה להושיט יד ארוכה ל'דחליל' שלי. זאת על מנת לעזור לספר שלי לפגוש עוד ועוד ילדים ובני אדם, שימצאו בו את הידיעה שתמיד עלינו לבקש ולמצוא דמות בחיינו שיכולה להיות עבורנו משענת ומענה". 

ניתן לרכוש את הספר "לא רק דחליל" בחנויות הספרים וב"עברית":
https://www.e-vrit.co.il/Product/39002/%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A7_%D7%93%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C?srsltid=AfmBOopTvUPjAlPU6WFuPRjc9TMhC6t3lzgxC6EeDGzFgKMhCuMOCMPZ