סיפור:
מעשה בדמא בן נתינה / תלמוד בבלי מסכת קידושין
"בָּעוּ מִנֵּיהּ (שאלו את) רַבִּי עוּלָא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם?
אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה עּוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ.
פַּעָם אַחַת בִּקְשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא (סחורה - אבני החושן) בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, וְלֹא צִעֲרוֹ (לא הקיצו משנתו).
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם?
אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן וְדָמָא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ; בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לָאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר – וְרַב כָּהֲנָא מַתְנֵי (שונה/מלמד): בִּשְׁמוֹנִים רִבּוֹא – וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, וְלֹא צִעֲרוֹ.
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי, אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כִּבוֹד אַבָּא."
