שיר:

עילת העילות /רבי יצחק סגי נהור

אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן,

עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת.

מֵאוֹרְךָ נֶאֱצָלוּ כָּל הַנֶּאֱצָלִים,

וּמִזִּיוְךָ נִבְרָאוּ כָּל הַבְּרוּאִים.

אַתָּה הוּא הָאֶחָד הָאֲמִתִּי,

אֲשֶׁר אֵין לוֹ רֵאשִׁית וְאֵין לוֹ תַּכְלִית.

לֹא יַשִּׂיגוּךָ מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב,

וְלֹא יַדְבִּיקוּךָ עַיִן וְאֹזֶן.

הָאוֹר הַמְּצֻחְצָח, הַגָּנוּז וְהַנֶּעְלָם,

הַמִּתְפַּשֵּׁט בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת הַקֹּדֶשׁ.

כְּשַׁלְהֶבֶת הַקְּשׁוּרָה בַּגַּחֶלֶת,

כָּךְ הֵם אֲחוּזִים בְּךָ וְאַתָּה בָּהֶם.

יָחִיד וּמְיוּחָד, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין,

אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ.

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.