רשימה:                       

 על הרומן העתידני- השלישי ישי שריד/ עמיקם יסעור

    הספר מתאר את מלכות יהודה. בית מקדש שלישי. מהקרבת קרבנות, מאבק עם שרידי הכופרים מערי החוף שנכחדו ועם עמלקים. הוא כתוב בגוף ראשון. רשימותיו. של יהונתן, כוהן גדול.

    כמה הערות לגבי הספר   1. רומן עתידני פוליטי המהווה הישג ספרותי מיוחד לאחר מסורת של ספרים כאלה.    .2.. כבר הוזכר  כוחו המרתק והסוחף של הרומן     3.בולטת תנופת  הדמיון העזה  של המספר   4. תנופת דמיון זו נשענת על העוצמה הרבה שבשימוש בפרטים המקנים אמינות רבה.     5.ההישג האפי בולט גם על רקע הבחירה של המספר לכתוב בגוף ראשון ולא בגוף שלישי.     6.מלבד השימוש הנפלא במקורות בולט גם שפע האסוציאציות התרבותיות והספרותיות בספר.     7. חלוקה לפרקים שהם כעין פרשיות, ,מוסיפה נופך  מיוחד לעלילה       8. מבחינת הזמן יש כאן שילוב מעניין בין עבר לבין עתיד.     9. תחושתו של הקורא היא כי הדברים הם רלוונטיים ואקטואליים.   10 ההוד והזוהר מצטיירים כזמניים. בולטת תחושת הארעיות11.. את התחושה הדטרמיניסטית מעוררות בקורא כמה מהנפשות הפועלות וכן המפגשים עם המלאך.12. בולטות כאן גם כמה סיטואציות גרוטסקיות כמו במפגשים וכמו בנאום המפתיע של פוליטיקאי בכיר מן העבר.    13. מדי פעם ניכר כאן גם הומור ביקורתי.     14.מוטיב הקרבנות והקרבתם

הוא בולט ברומן     ן  15. בולט גם מוטיב העקדה המקבל כמה פנים.    16. המפגש עם מטאפיזי הוא ארצי למדי ואיננו מקנה תחושה של שגב והתעלות..     17.ברקע  העלילה נמצאת, כמובן, מלחמת התרבות שהוכרעה.  18.מוטיב הרדיפה של המתנגדים מזכיר משהו מעולמו של אורוול.      19. הוודאות היא דומיננטית בתודעת הגיבורים, אבל, מאידך, קיים גם תפקיד חתרני משמעותי לספק.     20. מוצגת כאן באורח מקורי בעייתיותה של המשפחה המלכותית.    21. תחושת המעטים נגד רבים מקבלת פן נלעג  כלשהו במלחמה נגד עמלק.

.

     על פי התרשמותי מתוכנם של ספרים עתידניים , שרק בודדים מהם קראתי, נראה לי כי "השלישי",, של ישי שריד תופס  מקום בצמרת אותם ספרים עתידנים  אם לא את המקום הראשון גם בשל מעשה האמנות המורכבוהעושר הבלתי רגיל שבכתיבתו באותו שילוב מופלא של עבר ועתיד, שפע המחשבות שהוא מעוררוהעוצמה הספרותית.

כמה הערות על העתיד ממבט ספרותי:

       דומה, כי ניתן להבחין בין ספרי מדע בדיוני הנכתבים בידי סופרי מדע בדיוני מובהקים לבין רומנים עתידיים פוליטיים בנכתבים בידי יוצרים הכותבים ספרות "קנונית"  גם אלה וגם אלה ניזונים מחרדה ודאגה לעתיד העולם. את הממד הפוליטי ניתן למצוא, לדעתי, גם בספרים כמ : קריית שטן, רובור הכובש, שר העולם מאת ז'ול ורן וגם בספריהם מבשרי העתיד של זמיאטין, א. האקסלי ואורוול.נושא הדאגה מפני הקיצוניות החרדית מופיע מלבד  בספרים של תמוז, בן עמר גם ב"קץ המילניום" של הסופר החיפאי דוב פוקס, ספריית מעריב 1998 המעלה גם  כת העוסקת בנושא פרה אדומה. (גם ספרו השני "לראות דרךקירות" 2014 עוסק באספקט עתידי אבל מזווית אחרת

.

     עיסוק פוליטי בעתיד מצאתי גם בספרה של אלה בירום הוצאת אוריון 2014 "מאה שנה קדימה" שבמרכזו  עתיד חיפה, היא מתארת שם מעמד בכורה עולמי של סין המשפיע על ישראל  ומדינה פלסטינאית בשם אל פלסטין, המוקמת בחצי האי סיני.. בספרות העתידנית על ישראל בולט נושא המלחמות וגם הנושא הדתי. לא מצאתי שם המשך לכיוון תיאור העבדות בסרטו של פריץ לאנג "מטרופוליס" 1927.. ועניין אחרון :ספרות האוטופיות החיוביות פרחה במאות 16-19 החל מספרי מורוס ובייקון . ונעלמה אולי במאה ה20 והמאה ה 21 בגלל הפיכחון  והאכזבות מן הנאורות ומן הגאולה החברתית. אוטופיה ניו אייג'ית כמו "באדולינה" של ניצן היא יוצאת דופן. וכן גם היסוד האוטופי ב"נוילנד" של  א. נבו. זאת ההתרשמותי אם אינני טועה.

    לסיכום : הרומן העתידני פוליטי עונה אולי יותר מספר המדע הבדיוני על השאלה הדאוגה, מה יהיה? אולי גם משום כך הוא זוכה ויזכה לקוראים רבים יותר מאשר קוראיה המסורים של ספרות המדע הבדיוני.

.