שיר:

בְּעֵינֶיךָ / יצחק גוילי 

“אִם אֲנִי כָּזֶה מֵבִיךְ וּפַחְדָן,

לָמָּה לֹא עָזַבְתְּ מִזְּמַן?”

הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ.

וְהִיא עוֹנָה:

“כִּי הָיִיתִי יָפָה כְּשֶׁהִבַּטְתָּ בִּי,

כִּי הָיִיתִי יָפָה כְּשֶׁקָּרָאתָ לִי אִשָּׁה,

כִּי הָיִיתִי יָפָה כְּשֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי בְּקוֹל וּבִמְהוּמָה.

וְעַל הַמַּבָּט הַזֶּה בְּעֵינֶיךָ

קָשֶׁה הָיָה לִי לְוַתֵּר,

וַעֲדַיִן קָשֶׁה

עַד כְּלִמָּה.”