רשימה:
דייגים / עמיקם יסעור
מוקדש ליפה פרלמן
כמה מאפיינים למהותו של הדייג ואנסה למנותם. מאפיין ראשון הוא הפשטות. אורח חיים פשוט וברור מתוך שגרה מסוימת העלולה להיות מופרת על ידי הפתעות לא צפויות ולא תמיד נעימות.. מאפיין שני הוא הבדידות.. הדייג לרוב יוצא לים לבדו כדי להביא פרנסה. היה משהו אינדיבידואליסטי
בדרך עבודתו. מאפיין שלישי הוא מידה מסוימת של ארעיות. על הדייג לסמוך גם על מזלו הטוב. יש ימים גרועים, בהם לא יצלח בידו לדוג אפילו דג אחד. מאפיין רביעי הוא ההתמודדות. הדייג, כמו
המלח, חייב להתמודד עם הפכפכותו של הים. הפכפכות זו גובה, לעיתים, קרבן אדם. מאפיין חמישי הוא המסורת. דייגים נאמנים למסורות שונות קדומות שנוצרו גם מתוך ניסיונם של אחרים. מאפיין שישי
הוא היותו חלק מפשוטי עם. כמו האיכר, הרועה, חוטב העצים. לא במקרה שמעון בן יונה פטרוס, הדייג ,הוא מבכירי תלמידיו של ישו. מאפיין שביעי הוא התיאור באגדות. הדייג, חוטב העצים, האיכר והרועה מתוארים באגדות כשמחים בחלקם. האגדה המפורסמת של פושקין, "מעשה בדייג ודג זהב" רק מעצימה
את ההבדל בין הדייג הפשוט והצנוע, לבין אשתו תאבת הבצע, הנענשת בסופו של דבר. מאפיין שמיני הוא החירות. הדייג בן חורין יותר מהמלח. מלחים כפופים לשרירות לב הקברניטים, כך "ב"המרד על הבאונטי", "המרד על הקיין" "מובי דיק" ויצירות נוספות..מאפיין תשיעי הוא השוני בינו לבין המלח והפיראט לא רק מבחינת חירות. הם נבדלים באופי הניתוק מן היבשה. למלח יש בעיה של היקרעות בין הים לבין היבשה. הפיראט מבטא את החירות ואת הכרזת המלחמה על החברה האנושית. הדייג שט בים
כדי להביא פרנסה. מאפיין עשירי הוא הניגוד החלקי בינו לבין הצייד. הצייד עורך יותר מארבים מאשר הדייג. שניהם משתמשים בפיתוי, אבל הדייג עושה זאת יותר.. ידועים, בין היתר, האגדה של פושקין, האגדה של אוסקר ויילד על הדייג ונשמתו, הנובלה "עמלי הים" מאת הוגו, וכן מחזהו של סינג' האירי, "הרוכבים אל הים", המתאר את הדטרמיניזם הטראגי של משפחת דייגים, שאסונות פוקדים אותה בזה אחר זה. סיפורים וקטעי יצירות על דייגים ב"מבחר סיפורי ים".
לסיום כמה צימוקים. הכדורגלן הערבי הראשון בישראל, שהיה אחר כך גם חבר מועצת עיריית
תל אביב היה תחילה דייג ביפו. ותמיד מעלים על נס את השדרוג במעמדו. סיפור אחר, כאשר הייתי
בכיתה יו"ד בשנת 1963, קראתי ב"מעריב" בחופשת הפסח על נער בן מחזורנו, משה פליישר מנווה שאנן. אשר הלך לאיבוד בים. הכול הספידו אותו במשך שמונה ימים. הוא היה דג בלילות לבדו. השמחה גדלה, כאשר נודע, כי דייגים לבנונים הצילו אותו. לאחר מכן הוחזר לארץ. ואמר : תנו לי כסף ואספר את סיפורי". והארץ געשה אך לא שילמו לו. העובדה שהוא למד ב"ריאלי" גרמה ליידוי אבנים תקשורתי בבית הספר. לאחרונה נודע לי, כי שינה את שם משפחתו והפך לרופא.
הדייגים שימשו גם מקור להווי פולקלור והומר. דן בן אמוץ התיידד עם סורמלו. הגששים תיארו דייגים מטבריה במערכון שבו מופיעה השורה "דייג אוהב דגים?" עממיות , אם כן,היא סימן היכר חשוב של הדייג.,
